המלך מוחמד השישי קורא להפסקה מיידית של הפעולות הצבאיות ולהחייאת תהליך השלום בפלסטין.

הוד מלכותו המלך מוחמד השישי קרא להפסקה מיידית של הפעולות הצבאיות בגדה המערבית וברצועת עזה, ולחזרה לשולחן המשא ומתן במטרה להחיות את הסכם שביתת הנשק, במטרה להכריז על הפסקת אש סופית.

לאור המצב המדאיג באזור בעקבות קריסת הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, קרא הוד מלכותו המלך, בנאום שנשא בפסגה הערבית ה-34 שנערכה בבגדד, גם ל"התערבות דחופה כדי לשים קץ למתקפות הצבאיות הישראליות בגדה המערבית, ובמיוחד הריסת בתים ועקירת תושבים לא חמושים ובטוחים מאזורים הנמצאים תחת שליטה ביטחונית ישראלית".

בנאום זה, שנשא שר החוץ, שיתוף הפעולה האפריקאי והמרוקאים בחו"ל, מר נאצר בוריטה, קרא הוד מלכותו גם להבטיח את רציפות הסיוע ההומניטרי, ובמיוחד אספקת רפואה ומזון, לרצועת עזה ולגדה המערבית, ולא לחסום אותו מכל סיבה שהיא. הוא גם קרא לשמר את תפקידה של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) ולתמוך בה בביצוע המשימות שהוטלו עליה על ידי הקהילה הבינלאומית לטובת האוכלוסייה האזרחית.

הוד מלכותו המלך מוחמד השישי קרא גם לפיתוח מפת דרכים מקיפה להשקת תוכנית השיקום, שאושרה בפסגה הערבית יוצאת הדופן האחרונה בקהיר, מבלי לעקור את האוכלוסייה, תחת ניהול הרשות הפלסטינית ופיקוח ערבי ובינלאומי.

בהתבסס על עקרונות מדיניות החוץ של ממלכת מרוקו, אחריותה ההיסטורית כלפי אחיה ועמדותיה בנושא הפלסטיני, הוד מלכותו המלך חזר והדגיש את הצורך לסלול את הדרך לפתרון פוליטי, במטרה לבסס שלום אמיתי וצודק באזור, להבטיח את זכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני ולהקים מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות יוני 1967, כאשר מזרח ירושלים היא בירתה ורצועת עזה היא חלק בלתי נפרד ממנה.

הוד מלכותו הדגיש את הצורך "לספק תמיכה מספקת לרשות הפלסטינית, תחת הנהגתו של אחינו, הוד מעלתו הנשיא מחמוד עבאס אבו מאזן, ולחזק את מוסדותיה באופן שיענה על שאיפות העם הפלסטיני לביטחון, שלום, קידמה ושגשוג".

הוד מלכותו המלך אישר גם כי "פיוס לאומי נותר השער העיקרי לחיזוק העמדה הפלסטינית בכל תהליך שלום עתידי".

כיו"ר ועדת אל-קודס, הוד מלכותו המלך חזר על מחויבותו להמשיך ולהגן על מקומות קדושים, ובמיוחד על ירושלים, על ידי שילוב מאמצים פוליטיים ודיפלומטיים עם עבודת שטח שמבצעת סוכנות בית מאל אל-קודס כדי ליישם תוכניות ופרויקטים ממשיים.

הוד מלכותו הסביר כי תוכניות אלה נועדו לשמר את זהותה התרבותית והרוחנית של עיר הקודש, לשפר את תנאי החיים והחברה של תושבי ירושלים ולתמוך בעמידתם האיתנה ובנוכחותם המתמשכת בירושלים.