הארכיונים המלכותיים וטקסטים של ה"באי" הם הוכחה מוחשית למרוקאיות של הסהרה.

הארכיון המלכותי וטקסטי ה"באי" הם הוכחה מוחשית למרוקאיות של הסהרה, כך אישר ביום שישי בלאאון מנהל הארכיון המלכותי, בהיג'ה סימו.

בנאומה בפתיחת האירועים לציון חגיגות הפיכתה של העיר לעיון ל"בירת החברה האזרחית לשנת 2025", הדגישה גב' סימו כי ריבונותה של מרוקו על הסהרה שלה מעוגנת בהיסטוריה כפי שמעידים כל הטקסטים של ה"בֵּעִיא" של שבטי הסהראווי לסולטנים ולמלכים העלאוויים לאורך הדורות.

היא ציינה גם כי מינהל הארכיונים המלכותי פרסם מספר עבודות, תוך ציטוט כדוגמה את הספר "La Béïâ, un pacte permanent entre le Roi et le peuple" שפורסם בשנת 2011, הקובע כי ה"ביאה" מהווה ברית בין השליט לנשלטים ככל שהיא מגדירה את זכויותיהם וחובותיהם של שני הצדדים, בהקשר דמוקרטי חזק.

באופן דומה, היא ציינה כי אמנות שנחתמו עם מדינות זרות מעידות על ריבונותה של מרוקו על הפרובינציות הדרומיות, והזכירה כי הריבון העלאוויטי מוחמד בן עבדאללה חתם על אמנה עם ארצות הברית בשנת 1786, הנוגעת להגנה על ספינות אמריקאיות שנחסמו באואד נון.

גב' סימו הדגישה גם את הספר "סהרה מרוקאית דרך הארכיונים המלכותיים", שפורסם בשלושה חלקים בשנת 2012, אשר מדגים את ריבונותה של מרוקו על המחוזות הדרומיים לאורך זמן, בעיקר באמצעות המשכיות ה"באי" של שבטי הסהראווי ועד הסולטנים והמלכים העלאוויים, כמו גם מינוי, תחת דאהיר חריף, של קיידים, פאשות ושופטים באזורים השונים של הדרום, בנוסף לגביית מיסים, בניית בורג'ים וקסבות ושיקום נמלים מסוימים.

מוחמד אצ'רגוי, חבר האקדמיה של ממלכת מרוקו, הדגיש את מאמציה של האקדמיה של ממלכת מרוקו לקדם ולשמר את המורשת המרוקאית באזורים הדרומיים בהיבטיה ההיסטוריים, המשפטיים, האינטלקטואליים והספרותיים השונים, באמצעות קולוקוויומים, ימי עיון, כנסים, פרסומים וכתבי יד.

מר אצ'רגוי ציין, כדוגמאות, את קיום ימי עיון שהתמקדו במיוחד ב"פרויקט רישום אגן אואד נון כאתר מורשת עולמית" ו"הצגת ספר שירה נשית חסנית (טברה)", כמו גם הצגת שתי עבודות קולקטיביות המדגישות את עליונותה של תוכנית האוטונומיה המרוקאית.

הדוברים האחרים הדגישו את הרלוונטיות של תוכנית האוטונומיה שהציגה מרוקו לסיום סופי של הסכסוך המלאכותי סביב סהרה מרוקאית, תוך הדגשת הניצחונות הדיפלומטיים הרבים שהשיגה מרוקו, תחת הנהגתו הנאורה של המלך מוחמד השישי.

במהלך פגישה זו, בה השתתפו אנשי אקדמיה, חוקרים ופרופסורים באוניברסיטה, נידונו שורה של נושאים, ביניהם "הרהורים משפטיים על שלמותה הטריטוריאלית של ממלכת מרוקו", "בניית פרויקטים במחוזות הדרומיים ואינטגרציה אזורית באפריקה" ו"הישגי הדיפלומטיה המרוקאית בהגנה על המרוקאיות של הסהרה".