ההסכם על האמנה להפחתת זיהום הפלסטיק נכשל לאחר משא ומתן ממושך

כמעט 200 מדינות לא הצליחו להגיע להסכמה על אמנה להפחתת זיהום הפלסטיק, לאחר שבוע של משא ומתן בבוסאן, דרום קוריאה.

למרות שסבב ​​המשא ומתן הזה נחשב למכריע, פרח אל-חטאב, פעיל בגרינפיס, אישר כי הדלת למשא ומתן לא תיסגר, שכן הוסכם לארגן "סבב אחרון נוסף של 'עד אמצע השנה הבאה'.

אל-חטאב אמרה בהצהרה לאל-שרק כי סבב המשא ומתן הנוכחי שהחל ב-2022 הסתיים בצורה "מאכזבת", אך היא הדגישה כי תוצאה זו "טובה יותר מאשר להגיע להסכם חלש שלא יפתור את הבעיה של זיהום פלסטיק". מַשׁבֵּר."

אחת מנקודות המחלוקת הגדולות ביותר הייתה האם להטיל הגבלות מחייבות על סוגים מסוימים של ייצור כימיקלים ופלסטיק, או פשוט לספק מימון לשיפור איסוף הפסולת והמחזור.

מחלוקת נוספת הייתה לגבי האופי המחייב של האמנה, כאשר כמה מדינות מייצרות פלסטיק דורשות שהפתרונות יהיו וולונטאריים, ומתנגדות בתוקף להגבלות שעלולות להשפיע על כלכלתן.

לעומת זאת, מדינות התומכות באמנה, במיוחד אלו שנפגעו מפסולת פלסטיק, קראו להסכם מחייב להסדרת כימיקלים מסוכנים ולהוציא בהדרגה מוצרי פלסטיק מזהמים כמו סכו"ם מפלסטיק. מדינות אלו גם ביקשו תמיכה פיננסית וטכנית ליישום המדיניות הנדרשת.

מדינות ברחבי העולם מייצרות כמויות אדירות של פלסטיק מדי שנה.

לפי נתוני PolyGlobe, סין היא יצרנית הפלסטיק הגדולה בעולם, מייצרת 222.1 מיליון טון פלסטיק בשנת 2024, ואחריה ארצות הברית עם 92.7 מיליון טון.

באשר למדינות במזרח התיכון, צפון אפריקה וטורקיה, הן ייצרו ביחד 83.1 מיליון טונות של פלסטיק, מה שמציב אותן במקום השלישי בעולם.

אבל הבעיה אינה מוגבלת רק להיקף הייצור, אלא נוגעת גם לאופן השימוש בפלסטיק. בערך מחצית מהפלסטיק החדש משמש פעם אחת בלבד לפני ההשלכה, בעוד ששיעורי המיחזור העולמיים הם לא יותר מ-9.5% מסך הפלסטיק המיוצר.

לפי ה-OECD, עד שנת 2040, ייצור הפלסטיק צפוי לגדול ב-60% ל-736 מיליון טון בשנה.

ככל שהמיחזור ממשיך לרדת, צמיחה זו תוביל לגידול מסיבי בפסולת פלסטיק, ותחזק את האיומים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים מזיהום פלסטיק.

הכישלון להגיע לאמנה מקיפה להפחתת זיהום הפלסטיק מותיר בעיות סביבתיות ובריאות רבות ללא מענה, בתקופה שבה הייצור והסילוק של פלסטיק הולכים וגוברים ברחבי העולם.

בעוד שצפויה יותר ויותר צמיחה ניכרת בייצור, האתגר הגדול ביותר הוא כיצד להשיג איזון בין פיתוח כלכלי והגנה על הסביבה מההשפעות השליליות של פסולת פלסטיק.