-
18:23
-
16:32
-
15:47
-
15:15
-
14:39
-
13:55
-
13:13
-
12:33
-
12:00
עקבו אחרינו בפייסבוק
אפריקה והמינרלים האסטרטגיים שלה: המניע הנסתר של המעבר האנרגטי העולמי
ככל שהעולם מאיץ את המעבר שלו לאנרגיה נקייה, לא ניתן להפריד בין הדיונים על אנרגיה סולארית, רוח ומכוניות חשמליות לבין חומרי הגלם המניעים את המהפכה הזו. ליתיום, קובלט, נחושת ומנגן: מתכות אלו הפכו חיוניות לייצור סוללות חשמליות, טורבינות ותאים פוטו-וולטאיים, עמודי התווך של אנרגיה בת קיימא.
על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, הביקוש העולמי לליתיום יגדל פי חמישה עד 2040. הביקוש לקובלט יוכפל, בעוד שנחושת צפויה לגדול ב-30%. בהקשר זה, אפריקה שמדרום לסהרה, המחזיקה בכמעט 30% מעתודות העולם של משאבים אסטרטגיים אלו, נמצאת במרכז תשומת הלב.
עם זאת, פוטנציאל עצום זה מוגבל על ידי "קללת המשאבים". בעוד שהאזור מדורג בין שלושת היצרנים הגדולים בעולם של חומרים קריטיים, הניצול בפועל נותר מוגבל. השקעות נמוכות, תשתית לא מספקת ומסגרת רגולטורית לא ודאית מעכבים את המשקיעים. מחקר של מקינזי מגלה כי מתוך יותר מ-9 מיליארד דולר בפרויקטים של כרייה שזוהו, פחות מ-10% הבטיחו מימון, ורק חלק קטן מ-60 הפרויקטים שזוהו יכולים להיחשב "מאומתים" או "סבירים".
פער זה מדגיש פער בין משאבים טבעיים לבין תועלת כלכלית אמיתית. כדי לגשר על פער זה, אסטרטגיה פאן-אפריקאית נחשבת חיונית. שלוש עדיפויות נראות:
- הרמוניזציה של תקנות ותקנים לבניית אמון ולמשיכת הון זר;
- פיתוח רשתות לוגיסטיקה משולבות, עם מסילות ברזל, נמלים וחיבורי אנרגיה, כדי להפחית עלויות ולייעל את הסחר;
- יצירת שוק אזורי מאוחד על ידי הסרת חסמי סחר כדי להגביר את הסחר הפנים-אפריקאי ולתמוך בתעשיות מקומיות.
מודל אינטגרציה זה יציע לאפריקה את ההזדמנות לעבור מספקית פשוטה של חומרי גלם לשחקנית תעשייתית מן המניין, לייצר מקומות עבודה וצמיחה בת קיימא.
במבחינה בינלאומית, יוזמות כמו "הבטחת מינרלים למעבר האנרגיה" (SMET), בהובלת הפורום הכלכלי העולמי ומקינזי, כבר שואפות ליישב בין כרייה לפיתוח בר-קיימא. אך האתגר נותר להימנע מחזרה על ניצול לרעה מהעבר: הפקה מסיבית לטובת מספר מצומצם של גורמים חיצוניים, ללא תועלת מוחשית לאוכלוסיות המקומיות.
בתקופה שבה המינרלים שלה מזינים את המעבר האנרגטי העולמי, אפריקה מוצאת את עצמה בצומת דרכים מכריע. בחירותיה בנוגע לממשל, שקיפות וקיימות יקבעו האם משאביה יהוו בסיס לצמיחה משותפת או סמל להזדמנות שהוחמצה.