- 11:30צריכת האנרגיה הנפיצה של בינה מלאכותית מאיימת על יציבות האספקה העולמית
- 10:44מרוקו מברכת על משלחת אפריקאית כדי לדון בעתיד הטרנספורמציה הדיגיטלית באפריקה
- 10:23מרוקו במשא ומתן מתקדם עם אמבראר: לקראת ברית אסטרטגית עם ברזיל
- 10:00מרוקו מוכנה להפוך לשחקנית גרעינית הודות לאורניום הכלול בסלע הפוספט שלה
- 09:15האוכלוסייה הפלסטינית מגיעה ל-15.2 מיליון, עם ירידה היסטורית במספר תושבי עזה
- 09:02האו"ם מביא דלק לעזה בפעם הראשונה מזה 130 יום: דובר
- 08:30מרוקו מאשררת מחדש במלאבו את התפקיד המרכזי של שיתוף הפעולה דרום-דרום בפיתוח אפריקה
- 08:23נשיא הסנאט הניגרי מברך על שותפות כלכלית דינמית עם מרוקו
- 07:45הסחר בין מרוקו לצ'ילה צומח בחוזקה, עם צמיחה של 31.5% מאז 2019
עקבו אחרינו בפייסבוק
האומות המאוחדות: 4.3 מיליון קמ"ר הפכו לאדמות יבשות ב-30 שנה
במהלך 30 השנים האחרונות, האדמה בעולם ראתה שינוי משמעותי לעבר בצורת קבועה, כאשר שלושה רבעים מהאדמה הפכו יבשים יותר, מהווים איום רציני על החיים על פני כדור הארץ.
השינויים המדאיגים מגיעים על רקע מחקר שנתמך על ידי האו"ם שמזהיר מפני השפעות הבצורת על בני אדם, שכן כ-5 מיליארד בני אדם צפויים להיות מושפעים עד שנת 2100.
המחקר מצביע על כך ששטחים יבשים מכסים כיום כ-40% משטח היבשה של כדור הארץ, למעט אנטארקטיקה. בין 1990 ל-2020 גדל השטח הצחיח בכ-4.3 מיליון קמ"ר, שטח שווה ערך לשליש מגודלה של הודו.
הדו"ח מדגיש כי הבצורת, שהיא מעבר קבוע ובלתי הפיך, מהווה סיכון גדול יותר מבצורת זמנית. האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר כוללים מדינות הים התיכון, חלקים מדרום אפריקה, דרום אוסטרליה, וכן חלקים מאסיה ואמריקה הלטינית.
איברהים תיאו, מנכ"ל אמנת האו"ם למלחמה במדבור, הדגיש כי "הבצורת מגדירה מחדש את החיים על פני כדור הארץ ואזורים שהופכים יבשים יותר לעולם לא ישובו להיות אותו הדבר".
שינוי זה קשור בעיקר להתחממות הגלובלית, המשפיעה ישירות על דפוסי המשקעים ומגבירה את קצב האידוי.
מחסור מתמשך במים מוביל להידרדרות קרקע, קריסת מערכות אקולוגיות, רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי והגירה כפויה של קהילות מושפעות.
נכון לעכשיו, כ-2.3 מיליארד בני אדם חיים באזורים יבשים, ו-5 מיליארד חיים צפויים להיות מושפעים עד סוף המאה כשהטמפרטורות העולמיות ממשיכות לעלות.
מדענים קוראים לפעולה דחופה כדי להתמודד עם אתגרים אלה, כולל שיפור ניהול משאבי המים והקרקע, אימוץ טכנולוגיות לניטור הבצורת, וחיזוק היכולת של הקהילות המושפעות ביותר להסתגל לתנאים הקשים הללו.
שינויי האקלים נותרו אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות, והתמודדות עמם דורשת מאמצים מתמשכים ושיתוף פעולה בינלאומי כדי להשיג עתיד בר-קיימא יותר לכולם.