- 10:43מרוקו, מודל ליציבות אנרגטית לנוכח משברי החשמל בעולם הערבי
- 10:20מרקש: לקראת שותפות כלכלית אטלנטית חזקה יותר בין מרוקו לברזיל
- 09:44מרוקו פותחת מחדש את שגרירותה בדמשק בהוראת המלך מוחמד השישי
- 09:39טראמפ קורא להתפטרותו של ג'רום פאוול, מאשים אותו בהטעיית הקונגרס
- 08:57השותפות המרוקאית-אמריקאית בתחום האווירונאוטיקה ממריאה
- 08:34חיזוק שיתוף הפעולה בין מרוקו ליוניסף להגנה על זכויות ילדים
- 08:15לקראת נקודת מפנה מכרעת: התמיכה האמריקאית מגדירה מחדש את עתידה של הסהרה המרוקאית
- 07:53פריז: תנופה חדשה לשיתוף פעולה פרלמנטרי בין מרוקו לצרפת
- 07:30סהרה מרוקאית: תמיכה בינלאומית בתוכנית האוטונומיה מגיעה לקונצנזוס היסטורי
עקבו אחרינו בפייסבוק
הכלכלה המרוקאית מחזקת את התאוששותה הודות לתמיכה מצד הביקוש המקומי
הכלכלה הלאומית רשמה ביצועים חיוביים במהלך הרבעון הראשון של 2025, עם צמיחה שעלתה ל-4.8 אחוזים, לעומת 3 אחוזים בתקופה המקבילה אשתקד, על פי הודעה לעיתונות שפרסמה הנציבות העליונה לתכנון בנוגע למצב הכלכלי.
שיפור זה מיוחס לצמיחה של 4.6 אחוזים בפעילויות שאינן חקלאיות, יחד עם התאוששות של 4.5 אחוזים בפעילות החקלאית.
הנציבות העליונה הסבירה כי הביקוש המקומי היה המניע העיקרי לצמיחה, בהינתן שליטה באינפלציה, שכן צורכי המימון של הכלכלה הלאומית לא עלו על 2 אחוזים מהתמ"ג.
המגזר המשני צמח ב-4.5 אחוזים, הודות לעלייה של 6.3 אחוזים בפעילויות הבנייה והעבודות הציבוריות, עלייה של 5 אחוזים בחשמל, גז ומים ועלייה של 3.4 אחוזים בייצור.
לעומת זאת, תעשיות החילוץ הואטו ל-6.7 אחוזים, ירידה מ-19.1 אחוזים שנה קודם לכן.
המגזר השלישוני צמח ב-4.7 אחוזים, נתמך על ידי צמיחה משמעותית בפעילויות המלונאות והמסעדות (9.7 אחוזים), החינוך, הבריאות והשירותים החברתיים (6.2 אחוזים) והמנהל הציבורי (5.3 אחוזים). גם מגזר המסחר השתפר ב-4.3 אחוזים, בעוד שפעילות הנדל"ן רשמה התאוששות קלה של 0.8 אחוזים. פעילות התחבורה והאחסון, המידע והתקשורת ושירותי הקבלנות האטה בהשוואה לשנה הקודמת. מגזר החקלאות התאושש, בעוד שפעילות הדיג הואטה.
המגזר העיקרי צמח ב-4.3 אחוזים, הודות לעלייה של 4.5 אחוזים בפעילות החקלאית לאחר התכווצות של 5 אחוזים בשנה שעברה, בעוד שפעילות הדיג ירדה ב-0.3 אחוזים.
הביקוש המקומי עלה ב-8 אחוזים במהלך הרבעון הראשון של 2025, בהשוואה ל-4 אחוזים בשנה שעברה, ותרם 8.5 נקודות לצמיחה. הוצאות משקי הבית עלו ב-4.4 אחוזים וההשקעה ברוטו ב-17.5 אחוזים, בעוד שההוצאות הציבוריות הואטו ל-5.2 אחוזים.
סחר החוץ השפיע לרעה על הצמיחה, כאשר היבוא עלה ב-9.8 אחוזים, בהשוואה לצמיחה איטית של 2.2 אחוזים בלבד ביצוא, מה שהביא לתרומה שלילית של 3.8 נקודות לצמיחה הכוללת.
העלייה של 6.9 אחוזים בתמ"ג הנומינלי הובילה לצמיחה של 6 אחוזים בהכנסה הלאומית הפנויה. שיעור החיסכון הלאומי התייצב על 26.8 אחוזים מהתמ"ג, בעוד שההשקעות עלו ל-28.8 אחוזים, מה שדחף את דרישת המימון ל-2 אחוזים מהתמ"ג.