- 07:45"קתדרה פטימה אל-פיחרי" נחנכה בקורדובה לחיזוק הדיאלוג התרבותי בין מרוקו לספרד
- 18:00ביטקוין חוצה את רף 119,000 הדולר הודות להסכם סחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי וציפיות השוק
- 17:30מרוקו קוראת לאדיס אבבה להקמת קרן בינלאומית לביטחון תזונתי באפריקה
- 16:45מרוקו היא ביתם של מתקני אנרגיה סולארית הגדולים בעולם
- 16:00מרוקו ממצבת את עצמה כמרכז מפתח למשיכת השקעות תעשייתיות זרות
- 15:20האו"ם משיק מחדש את פתרון שתי המדינות תחת הנהגת צרפת-סעודיה
- 14:40מרוקו משתתפת בהערכת ההתקדמות העולמית במערכות מזון באדיס אבבה
- 14:00מרוקו השיגה הישגים משמעותיים במספר תחומים תחת הנהגתו של הוד מלכותו המלך
- 13:15סמוטריץ': הבאת סיוע לעזה היא צעד אסטרטגי טוב שמטרתו לחסל את חמאס
עקבו אחרינו בפייסבוק
ישראל היא פאריה כלכלית: דאגה שהקרן הנורבגית תמשוך את השקעותיה
הדאגה שולטת בחוגים הכלכליים בישראל מהאפשרות שקרן העושר הריבונית של נורבגיה, הגדולה בעולם, תמשוך את השקעותיה מחברות ישראליות , על רקע הגינויים הבינלאומיים המתגברים של פשעי מלחמה שביצע צבא הכיבוש, זה החודש השמיני ברציפות. נגד הפלסטינים בעזה, מה שהופך את המדינה הכובשת להשקעה ומעמיקה את צרות כלכלתה, שכבר מוצתה מההסלמה בהוצאות על מלחמה, הירידה בפעילויות הכלכליות השונות והורדת דירוג האשראי.
קרן העושר הריבונית של נורבגיה קיבלה בעבר בשנים האחרונות החלטות למשוך את השקעותיה בחברות הקשורות להתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, אך בתקופה זו גובר הלחץ על הקרן לנקוט בצעדים יעילים יותר בהקשר של לחץ על הכיבוש הישראלי. . נורבגיה, שסייעה לתיווך בהסכמי אוסלו בשנות ה-90, היא אחת המבקרות החריפות ביותר של ישראל ושל הסכסוך הנוכחי. מוקדם יותר בחודש מאי, הייתה זו בין שלוש מדינות אירופה שהכירו במדינת פלסטין, שנכנסת לתוקף החל מהיום, 28 במאי.
השקעות ב-76 חברות ישראליות
למרות היקף ההשקעות הצנוע של הקרן הנורבגית בישראל, היא נתפסת כחשובה לאור גוף ההשקעות הענק שזוכה לתשומת לב רחבה בחוגי ההשקעות העולמיים. ישראל מייצגת כיום רק 0.1% מנכסי הקרן, המחזיקה במניות ב-76 חברות ישראליות בשווי כולל של 1.5 מיליארד דולר. הקרן, ששוויה של 1.7 טריליון דולר, קיימה לאחרונה כנס עם כמה ממנהלי ההשקעות הבולטים בעולם בנושא שיפור אסטרטגיות השקעה, על רקע הלחץ הגובר מצד מספר נציגים בפרלמנט הנורבגי, פעילים ואלה הקוראים חרם על משיכת השקעות מישראל ומההתנחלויות הכבושים.
קרן הענק, שמחזיקה בממוצע 1.5% מכל חברה ציבורית בעולם, ניסתה להתרחק מבעיות גיאופוליטיות מרכזיות במהלך 28 שנותיה. אבל פקיד נורווגי אמר, לפי מה שדווח בעיתון הבריטי "פייננשל טיימס", "הלחצים גדלים כל הזמן... ואין דרך לרצות את כולם... זה מאוד קשה". נורבגיה אומרת שהקרן שלה אינה מכשיר של מדיניות חוץ, אלא רק משקיע פיננסי. אבל המהירות שבה הקפיאה אוסלו את השקעותיה ברוסיה ב-2022 בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה פתחה דלת לניסיונות של פעילים לאלץ את הקרן להגיב גם לנושאים גיאופוליטיים אחרים.
לפי מודל הממשל התאגידי המורכב של הקרן, היא אינה מקבלת החלטות כאלה בעצמה. דירקטוריון בלתי תלוי בודק האם חברות מפרות את ההנחיות האתיות של הארגון. מועצה זו בחנה מקרוב חברות הפועלות בשטחים, וכתוצאה מכך נמכרו בעבר תשע חברות ישראליות מהשקעות. אבל יש דילמה עכשיו; המשטר הנורבגי מודאג מתגובתן של בעלות הברית, ובראשם ארה"ב, התומכת בישראל, כך לפי מה שדווח באתר הכלכלי הישראלי "כלכליסט".