- 17:00חבר קונגרס אמריקאי משבח את מרוקו כמודל ליציבות ורפורמה תחת הנהגתו של המלך מוחמד השישי
- 16:15מרוקו, גורם מוביל מתפתח של תעשיות תרבותיות ויצירתיות, זוכה לשבחים מצרפת
- 15:30בן קולמן: מרוקו מתקדמת ומחזקת את קשריה עם בריטניה
- 14:45ניירובי מארחת את המושב ה-20 של מועצת השרים האפריקאית לסביבה בהשתתפות מרוקאית פעילה
- 14:00וושינגטון משיקה רשמית תהליך לבחירת יו"ר הפדרל ריזרב העתידי של ארה"ב
- 13:15האשמות ישראליות נגד מצרים לאחר שארה"ב הפסיקה את המעקב בסיני
- 11:15העיתונות הברזילאית מדגישה ברית אסטרטגית מבטיחה עם מרוקו
- 10:32מרוקו מתווה את דרכה בכלכלת המתכות הקריטיות עם אנטימון
- 09:54קניה מסירה את דרישות הוויזה לאזרחים אפריקאים וקריביים
עקבו אחרינו בפייסבוק
"להמציא מחדש את הקידמה: מדד הפיתוח האנושי העומד בפני אתגרי המחר"
דירוג הפיתוח האנושי העולמי חשף לאחרונה פערים בולטים בין מדינות, והדגיש את החשיבות של מדידת איכות חיים מעבר לאינדיקטורים כלכליים בלבד. מדד הפיתוח האנושי (HDI), שפותח על ידי האו"ם ב-1990, מעריך את ההתקדמות החברתית והכלכלית של מדינות על ידי התחשבות במספר קריטריונים מרכזיים, כולל בריאות, חינוך ורמת חיים. המטרה העיקרית היא להציב אנשים בלב הפיתוח, מעבר לנתונים כלכליים פשוטים כדי לשקף שיפור כולל ברווחה.
מערכת זו מודדת שלושה היבטים עיקריים: בריאות, דרך תוחלת חיים בלידה; חינוך, באמצעות מספר שנות הלימוד ושנות הלימוד המתוכננות; ורמת החיים, מוערכת לפי ההכנסה הלאומית הגולמית לנפש, מותאמת לשוויון כוח קנייה. לאחר מכן גורמים אלה משולבים ומנורמלים כדי לייצר ציון בין אפס לאחד, כאשר ציונים קרובים לאחד מצביעים על רמות גבוהות יותר של התפתחות אנושית.
ב-2023/2024, שוויץ ניצבה בראש הדירוג, ואחריה נורווגיה, איסלנד, הונג קונג ודנמרק, מדינות המציעות תנאי חיים יוצאי דופן, בעיקר הודות למערכות בריאות איכותיות, גישה להשכלה ברמה גבוהה והכנסה גבוהה. לעומת זאת, מדינות כמו סומליה ודרום סודן נמצאות קרוב לתחתית הדירוג, מתמודדות עם אתגרים ניכרים בגישה לבריאות, חינוך והכנסה.
למרות הפופולריות שלו, ל-HDI יש מגבלות. למרות שהוא מספק מדד שימושי להתפתחות אנושית, הוא אינו לוקח בחשבון גורמים מכריעים כמו חלוקת העושר, שוויון בין פרטים, חירויות יסוד או אפילו קיימות סביבתית. זו הסיבה שכמה מומחים קוראים לשינוי של המדד, כדי לכלול מימדים נוספים שיכולים לספק תמונה מלאה יותר של הרווחה הכללית. לדוגמה, צדק חברתי, הגנה על הסביבה או רווחת אוכלוסיות מבוגרים הם היבטים שלפי חלקם צריכים להיות משולבים כדי לשקף טוב יותר את איכות החיים של אומה.
לכן, למרות שה-HDI הוא כלי רב ערך להשוואת רמות הפיתוח בין מדינות, אין לקרוא אותו בצורה פשטנית מדי. המציאות של רווחת האדם היא מורכבת ורב מימדית, והערכתה חייבת לקחת בחשבון מגוון רחב יותר של קריטריונים. לפיכך, ישנן קריאות הולכות וגוברות ליצירת אינדיקטורים מקיפים יותר, ואימוץם יכול לספק ראייה הוגנת וניואנסית יותר של ההתקדמות האנושית בקנה מידה עולמי.