- 17:08מרוקו מאשררת מחדש בדקר את תמיכתה הבלתי מעורערת בעניין הפלסטיני ובמעמדו של אל-קודס
- 16:30וושינגטון מטילה מכסים חדשים על שש מדינות החל מאוגוסט
- 16:25בלומברג: ישראל והאיחוד האירופי הגיעו להסכם על מתן סיוע לעזה.
- 15:52מרוקו שומרת על מקומה ה-12 בדירוג פיפ"א ונשארת המובילה באפריקה והערבית
- 15:38מרוקו מחזקת את מעמדה כיעד תיירותי עולמי בשנת 2025
- 15:10לוביסטים המקושרים לדונלד טראמפ שילמו מיליונים על ידי המדינות העניות בעולם
- 14:23תחת הנהגת המלוכה, מרוקו מאשררת מחדש את מחויבותה הבלתי מעורערת לאל-קודס בדקר
- 14:02אנבידיה עוברת את רף 4 טריליון הדולר, בהשפעת פיצוץ הבינה המלאכותית
- 13:50דונלד טראמפ ממנה את שון דאפי למנהל בפועל של נאס"א
עקבו אחרינו בפייסבוק
מסמכים שהודלפו חושפים את נסיבות החוזה בין גוגל לממשלת ישראל.
מסמכים פנימיים של גוגל, שהגיעו לידי הניו יורק טיימס, חשפו כי גורמים בחברה העלו חששות לגבי הפרות פוטנציאליות של זכויות אדם הקשורות לחוזה ממשלתי של 1.2 מיליארד דולר ישראלי, לפני חתימת החוזה במאי 2021.
מהמסמכים עולה כי עורכי דין, חברי צוות המדיניות של גוגל ויועצים חיצוניים הזהירו כי "ניתן להשתמש בשירותי הענן של גוגל או לקשר אותם בהקלה על הפרות זכויות אדם, כולל פעילות של ישראל בגדה המערבית. גורמים רשמיים גם הביעו דאגה מההשפעה השלילית הפוטנציאלית של החוזה על המוניטין של החברה.
עם זאת, גוגל הגנה נמרצות על העסקה לאחר שנחתמה ופיטרה עשרות מעובדיה שמחו על החוזה, ואמרה שזה יכול להפוך אותם ל"שותפים לאלימות נגד פלסטינים", כלשונם.
המסמכים שהודלפו חושפים שגוגל שקלה את הסיכונים הללו לפני שקיבלה את ההחלטה להמשיך ולחתום על החוזה השנוי במחלוקת.
הסכם זה, המכונה גם "פרויקט נימבוס", מאפשר לממשלת ישראל ליהנות משירותי ענן של גוגל ואמזון, לרבות כלי בינה מלאכותית המשמשים לניתוח תמונות וסרטונים, כמו גם שירותי עיבוד נתונים וניתוח של כמויות גדולות של נְתוּנִים.
החלק הרווחי ביותר בעסקה היה 525 מיליון הדולר שהוקצו לגוגל על ידי משרד ההגנה הישראלי בין 2021 ל-2028.
סכום זה אינו גבוה במיוחד בהשוואה להכנסות של גוגל של 258 מיליארד דולר בשנת 2021, אך החברה ראתה בחוזה זה הזדמנות לחזק את הקשרים שלה עם לקוחות פוטנציאליים במגזרי הצבא והביטחון.
מדיווחים עולה כי גוגל התייעצה עם Business for Social Responsibility (BSR) לפני חתימת העסקה. האחרונה המליצה לאסור מכירה של כלי בינה מלאכותית ללקוחות צבאיים, והציעה לנקוט בצעדים כדי להבטיח שלא יעשה שימוש לרעה בשירותיה. היא גם המליצה להוסיף את עקרונות הבינה המלאכותית של גוגל לטקסט החוזה, עקרונות האוסרים על שימוש בבינה מלאכותית למעקב או לנשק, אך המלצות אלו לא שולבו בחוזה הסופי.
ה"ניו יורק טיימס" גם דיווח שגוגל הביעה דאגות נוספות לגבי בעיות משפטיות אפשריות שהיא עשויה להתמודד איתה עקב החוזה לפני החתימה.
מהמסמכים עולה כי החברה מודאגת מהאפשרות שתיאלץ לקבל "סיכונים מכריעים", כגון סכסוכים עם רשויות בינלאומיות או זרות אם תתבקש גישה לנתונים ישראלים. גוגל גם הביעה דאגה מלמצוא את עצמה במצב שבו היא תצטרך "להפר צווים משפטיים בינלאומיים" על פי תנאי החוזה.
הוויכוח סביב הפרויקט התגבר בתוך גוגל לאחר מלחמתה של ישראל בעזה, והחברה פיטרה כ-50 עובדים בשל השתתפותם בהפגנות נגד פרויקט נימבוס.
אחד ממהנדסי התוכנה של החברה, בילי ואן דר לאר, הגיב בהצהרה לאחר ההפגנות מוקדם יותר השנה, ואמר: "לא באנו לגוגל לעבוד על טכנולוגיות מוות "על ידי השתתפות בחוזה הזה, ההנהלה בגדה באמון שלנו ובגד בעקרונות הבינה המלאכותית והאנושיות שלנו".