- 17:39חקירה נפתחה נגד X בגין מניפולציה של אלגוריתמים והתערבות זרה
- 15:35טראמפ מכריז על מכסים של 30% על מקסיקו והאיחוד האירופי
- 14:53משרד החוץ של טראמפ מתחיל בפיטורים המוניים כדי לעצב מחדש את הדיפלומטיה האמריקאית
- 14:08וושינגטון: מרוקו זכתה לכבוד בתחרות השפים השנתית היוקרתית של השגרירות
- 11:45מיליארדרים ממוצא אפריקאי מטביעים את חותמם בכלכלה האמריקאית
- 11:00הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעדכנת את התחזית: היצע הנפט עולה, הביקוש יורד
- 10:15הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: יותר מ-33,000 מקרי כולרה מאז ינואר, המדינה בכוננות בריאותית גבוהה
- 09:34מרוץ מנהיגות באפריקה האטלנטית: בין שאיפות מתכנסות ליריבויות גיאופוליטיות
- 08:56פרויקט צינור הגז האטלנטי האפריקאי מתקדם: פגישות אסטרטגיות ברבאט עם 13 מדינות אפריקאיות
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוץ מנהיגות באפריקה האטלנטית: בין שאיפות מתכנסות ליריבויות גיאופוליטיות
בתקופה בה קווי שבר גיאופוליטיים נמשכים מחדש, אפריקה האטלנטית מתגלה כמרחב אסטרטגי נחשק יותר ויותר. שלוש מעצמות אפריקאיות - מרוקו, ניגריה ודרום אפריקה - ממקמות את עצמן כשחקניות מרכזיות בתחרות דינמית ורב-גונית על השפעה.
בין מדינות אלו, מרוקו מפתחת חזון אזורי קוהרנטי עבור אפריקה האטלנטית, המבוסס על דיפלומטיה פרואקטיבית ואסטרטגיית שיתוף פעולה רחבה. מיצוב זה בנוי סביב שלושה צירים: חיזוק היחסים הדו-צדדיים, הרחבת שותפויות כלכליות ועיסוק בשיתוף פעולה רב-צדדי המבוסס על סולידריות ופיתוח משותף.
המטרה היא להתעלות מעל חסימות פוליטיות ופילוג אזורי על ידי מינוף הפוטנציאל של חוף האטלנטי כמנוף לאינטגרציה יבשתית. עם זאת, גישה שאפתנית זו מתמודדת עם תחרות מצד מעצמות אחרות ביבשת, הרודפות אחר סדר היום שלהן.
ניגריה מעדיפה אסטרטגיה ריבונית המתמקדת בביטחון מפרץ גינאה ובאוטונומיה אנרגטית, בעוד דרום אפריקה שואפת לאזן את האינטרסים שלה בין חופי האטלנטי וההודו בהקשר גיאופוליטי מורכב.
למרות הבדלים אלה, קיימות התכנסויות בין שלושת הגורמים הללו בתחומים מרכזיים כמו ביטחון ימי, פיתוח תשתיות ואינטגרציה אנרגטית. ציר הלוגיסטיקה המחבר את טנג'יר-מד, לאגוס ודרבן יכול להפוך לווקטור רב עוצמה של חיבור בין אפריקה, בתנאי שיתוגברו מכשולים משפטיים ומכסיים מתמשכים.
במגזר האנרגיה, פרויקט צינור הגז ניגריה-מרוקו מגלם דוגמה קונקרטית לשיתוף פעולה אסטרטגי, שמטרתו לחבר שלוש עשרה מדינות מערב אפריקה ולהפוך את מרוקו למרכז אנרגיה בין יבשת אפריקה לאירופה.
עם זאת, הבדלים גיאופוליטיים ממשיכים לעכב את הדינמיקה של ההתכנסות. סוגיית הסהרה, בפרט, נותרה נקודת מחלוקת מרכזית, מלבה מתחים ומעכבת בניית חזית משותפת בפורומים בינלאומיים.
אל מול אתגרים אלה, התקווה טמונה באיחוד יוזמות אזוריות הנתמכות על ידי רצון פוליטי משותף. על ידי התגברות על פילוגים אידיאולוגיים ועמדות מושרשת, אפריקה האטלנטית יכולה לשאוף להפוך לשחקן מרכזי באיזונים גיאואסטרטגיים מתפתחים.