מרוקו: ציד מטאוריטים, בין מדע, הרפתקה ואל דוראדו כלכלי חדש
במרחבי המדבר העצומים של דרום מזרח מרוקו, בין הרי האטלס לקצה הסהרה, פעילות ייחודית פרצה: ציד מטאוריטים. מה שהיה פעם רק בילוי הפך למניע כלכלי אמיתי ולתחום של חקר מדעי, המושך אליו חובבים, חוקרים ותושבי אזורים צחיחים.
על פי דיווח של ה"יפן טיימס", מרוקו היא כיום בין המדינות שתעדו את מספר נפילות המטאוריטים הגבוה ביותר בעשרים השנים האחרונות, מה שהופך את מדבריותיה לאזורי מחקר אינטנסיביים. בסימן הקל ביותר של אור בשמיים, עשרות ציידים מנוסים ומקומיים פונים לעבר אתרי הפגיעה החשודים.
עבור תושבי אזורים כמו מידלט, ארפוד ואראצ'ידיה, מטאוריטים מייצגים הזדמנות ייחודית. "מידע הוא העושר האמיתי". "לדעת היכן נפל מטאוריט זה כמו למצוא אוצר", מסביר מוחמד בניאטיט, חנווני בשנות החמישים לחייו מאינזלה.
הצלחתה של מרוקו בתחום זה נשענת על שלושה גורמים חיוניים: אקלים מדברי יבש המשמר שברי חלל, נופים פתוחים המקלים על גילוים, ומומחיות מקומית שעוברת מדור לדור.
חוקרת חסנה צ'נאוי אודג'האנה, מומחית מטאוריטים באוניברסיטת חסן השני, מציינת כי "כמעט מחצית מהמחקרים המדעיים שפורסמו בעשרים השנים האחרונות התבססו על דגימות מרוקאיות".
עם זאת, שוק המטאוריטים העולמי נותר אטום וקשה לווסת. המחירים נעים בין כמה מאות דולרים לרסיסים קטנים הנמכרים באינטרנט למיליונים עבור החלקים הנדירים ביותר. המטאוריט המפורסם "טיסינט", שנפל במרוקו בשנת 2011, נרכש על ידי מוזיאון הטבע בלונדון תמורת 330,000 ליש"ט.
ערכם של מטאוריטים תלוי במקורם ובהרכבם: חלקם מכילים מתכות נדירות כמו ניקל או קובלט, בעוד שאחרים מכילים יסודות אורגניים חיוניים לחקר מקור מערכת השמש. מאמינים כי מספר שברים מרוקאיים הגיעו מאסטרואידים, מהירח או אפילו מאדים.
מבחינה רגולטורית, נקודת מפנה משמעותית התרחשה בשנת 2020 כאשר הרשויות אישרו לחוקרים ולמגלים למכור או לייצא 90% מהממצאים שלהם לאחר רישומם במנהל הגיאולוגיה. החלטה זו עוררה את מה שחלקם מכנים "בהלה חדשה לזהב".
משלוחי תיירים המוקדשים לציד מטאוריטים הולכים ומתרבים, וכך גם הציידים המאולתרים הסורקים את הדיונות בעזרת GPS, מגנטים רבי עוצמה וכלי רכב שטח. כאשר מטאוריט נפל בספטמבר האחרון, כמעט מאה מחפשים סרקו שטח של 50 קילומטרים סביב הר איאצ'י.
עבור רבים, פעילות זו הפכה לאמצעי הישרדות. "כאן, החקלאות מוגבלת והאקלים משתנה. מטאוריטים הפכו למקור ההכנסה היציב ביותר", אומר סעיד גאג'וץ', בן שבעים שבבעלותו חנות ייעודית.
בעוד שחלקם הצליחו להפוך את ממצאיהם להון של ממש, לממן פרויקטים חקלאיים או תיירותיים, אחרים ממשיכים ללא לאות בחיפוש אחר השבר הנדיר. סלע ירח קטן בשווי 1,200 דולר יכול לשנות חיים.
מרוקו מבססת את עצמה כעת כמרכז עולמי למטאוריטים, המונע על ידי סביבה נוחה, מומחיות מקומית ייחודית ודינמיקה חברתית-כלכלית שהופכת את החיפוש אחר אבנים מהחלל לתופעה לאומית של ממש.