- 18:00ביטקוין חוצה את רף 119,000 הדולר הודות להסכם סחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי וציפיות השוק
- 17:30מרוקו קוראת לאדיס אבבה להקמת קרן בינלאומית לביטחון תזונתי באפריקה
- 16:45מרוקו היא ביתם של מתקני אנרגיה סולארית הגדולים בעולם
- 16:00מרוקו ממצבת את עצמה כמרכז מפתח למשיכת השקעות תעשייתיות זרות
- 15:20האו"ם משיק מחדש את פתרון שתי המדינות תחת הנהגת צרפת-סעודיה
- 14:40מרוקו משתתפת בהערכת ההתקדמות העולמית במערכות מזון באדיס אבבה
- 14:00מרוקו השיגה הישגים משמעותיים במספר תחומים תחת הנהגתו של הוד מלכותו המלך
- 13:15סמוטריץ': הבאת סיוע לעזה היא צעד אסטרטגי טוב שמטרתו לחסל את חמאס
- 12:30תאילנד-קמבודיה: חמישה ימי לחימה, תקוות שבריריות להפסקת אש בפוטרג'איה
עקבו אחרינו בפייסבוק
שוק הפחם העולמי בצומת דרכים: יציבות צפויה בין 2025 ל-2026
על פי התחזיות האחרונות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), הביקוש העולמי לפחם צפוי לחוות תקופה של יציבות בין 2025 ל-2026, עם הפסקה לאחר עלייה קלה שצפויה בשנת 2024. עלייה זמנית זו תביא את הצריכה לרמת שיא של כ-8.8 מיליארד טון, עלייה של 1.5% בהשוואה לשנת 2023.
עם זאת, יציבות לכאורה זו מסתירה ניגודים אזוריים משמעותיים. בסין, הצרכנית הגדולה בעולם, הביקוש צפוי לרדת מעט בפחות מ-1% בשנת 2025, בעוד שארצות הברית עשויה לראות עלייה משמעותית של 7%, מה שיהפוך את המגמה של השנים האחרונות. לעומת זאת, האיחוד האירופי ימשיך את נסיגתו מפחם, עם ירידה מוערכת של 2% בצריכה באותה תקופה. ממצא בולט נוסף של הדו"ח הוא כי סחר הפחם העולמי צפוי לרדת במשך שנתיים רצופות, ב-2025 וב-2026, לראשונה מאז תחילת המאה ה-21. מגמה זו מדגישה שינויים עמוקים במאזן ההיצע והביקוש, הקשורים למדיניות אקלים, לעליית האנרגיות המתחדשות ולרצון של מדינות מסוימות להפחית את תלותן בדלקים מאובנים.
מבחינת הייצור, 2024 צפויה לייצג שיא היסטורי, המונע במיוחד על ידי סין והודו, שתי מדינות המציבות את ביטחון האנרגיה בלב האסטרטגיות שלהן. עם זאת, צפויה ירידה בשנת 2026, הנגרמת על ידי עלייה במלאים וירידת מחירים בשווקים הבינלאומיים.
לבסוף, ה-IEA מדגישה כי בעוד שכלכלות מתפתחות ממשיכות להגדיל את צריכתן - במיוחד אינדונזיה ומדינות אסיה אחרות - זה לא יספיק כדי לקזז את הירידות שנצפו בכלכלות מתקדמות. מצב חדש זה מניח אפוא את היסודות לשינוי עמוק בשוק הפחם העולמי, תוך איזון בין לחצים סביבתיים לצורכי אנרגיה.