- 23:58גשמים עזים מאלצים את תאילנד וקמבודיה להפסיק אש זמנית
- 18:53הגנת המטרה הפלסטינית ואל-קודס: קבוע בלתי משתנה של הדיפלומטיה המלכותית
- 16:57מחיר הזהב יורד קלות על רקע אופטימיות בשוק, על רקע הפחתת מתחים וחוסר ודאות מוניטרית
- 14:28כולל "כיבוש רצועת עזה", צבא ישראל מציג בפני נתניהו שלוש אפשרויות.
- 13:39סהרה מרוקאית: תמיכתה המלאה של פורטוגל בתוכנית האוטונומיה משקפת מחויבות אסטרטגית ארוכת טווח
- 13:09קמבודיה סוגרת 488 בתי ספר עקב הסלמה בסכסוך בגבול עם תאילנד
- 12:30שינויי האקלים גורמים למחירי המזון לנסוק: אתגר עולמי דוחק
- 11:52קיץ של החזרה: כאשר מרוקאים מרחבי העולם מתחברים מחדש לשורשיהם
- 11:25שגריר ספרד לשעבר משבח את מרוקו כמודל לממשל ושיתוף פעולה אזורי
עקבו אחרינו בפייסבוק
שינויי האקלים גורמים למחירי המזון לנסוק: אתגר עולמי דוחק
מחירי המזון חווים עלייה מדאיגה ברחבי העולם, המונעת על ידי אירועי מזג אוויר קיצוניים תכופים יותר ויותר. תופעה זו, שנצפתה זמן רב בטווח הארוך, מתגלה כעת כגורם לתנודתיות מיידית בשוקי החקלאות.
עדות לכך היא המצב בווייטנאם, שם מחירי קפה הרובוסטה הוכפלו בין ינואר ליולי 2024 בעקבות גל חום חסר תקדים בפברואר. מקרה זה ממחיש שינוי פרדיגמה: שינויים אקלימיים לטווח קצר גורמים כעת לשיבושים ישירים בהיצע וביקוש.
על פי מחקר של מרכז מחשוב העל של ברצלונה, תנאי מזג אוויר קיצוניים בין 2022 ל-2024 הובילו לעליות שיא במספר סחורות: תפוחי אדמה בבריטניה, בצל בהודו, קפה בברזיל וכו'. נותחו שישה עשר מקרים, כולם חשפו את ההשפעה הגוברת של אירועי מזג האוויר על יציבות המחירים.
במקביל, גידולים אסטרטגיים כמו בננות - מצרך המזון הרביעי הנצרך ביותר בעולם - מאוימים במדינות מפתח כמו הודו וברזיל, על פי ארגון NGO Christian Aid. עומס חום, בצורות ממושכות וגשמים מוגזמים פוגעים באיכות היבול ופוגעים בביטחון התזונתי לטווח ארוך.
חוסר יציבות זה אינו מוגבל לשווקים. למחירים המאמירים יש השלכות חברתיות משמעותיות, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה, שבהן עלות המזון הבריא הופכת למופרכת. מצב זה דוחף משפחות רבות לבחור במוצרים פחות מזינים, מה שמחמיר תת תזונה ומחלות כרוניות, תוך שהוא מלבה מתחים כלכליים ופוליטיים.
הדוגמה של מוזמביק בשנת 2010, שבה עלייה במחיר הלחם הקשורה למשבר יצוא החיטה ברוסיה עוררה מהומות, נותרה אזהרה מפני סיכוני חוסר יציבות.
ברמה המקרו-כלכלית, אינפלציית המזון מפעילה לחץ על הבנקים המרכזיים, במיוחד בכלכלות מתעוררות, שבהן מזון מהווה חלק משמעותי ממדד המחירים לצרכן. מוסדות אלה נאלצים להתאים את המדיניות המוניטרית שלהם בהקשר של שבריריות גוברת.
עבור החוקר מקסימיליאן קוץ, מתחים אלה רק יגברו אם יעד אפס פליטות נטו לא יושג. כל עוד פליטות גזי חממה ימשיכו להזין אירועי מזג אוויר קיצוניים, זעזועים לייצור החקלאי ולמחירי המזון יימשכו.
המסר של המומחים ברור: ללא התאמה דחופה ומערכתית של מערכת החקלאות והמזון העולמית למציאות האקלימית, העולם יתמודד עם משבר מזון חוזר, שהוא אינטנסיבי יותר וקשה יותר לחיזוי.