COP31: מאחורי האשמות האקולוגיות, ההתקפה החדשה של איראן וטורקיה נגד ישראל
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן העלה את ההשלכות הסביבתיות של המלחמה בעזה לדיונים הבינלאומיים, מאשים את ישראל בגרימת מה שהוא תיאר כרצח עם ואקוקייד. דבריו נאמרו במהלך פסגת האקלים COP31 באנטליה, טורקיה, ביום רביעי, 11 בנובמבר 2026, והוסיפו מימד חדש ליחסים הדיפלומטיים המתוחים בין אנקרה לירושלים.
בהתייחסו למנהיגים בינלאומיים שהתכנסו לכנס האקלים של האומות המאוחדות, טען ארדואן שההרס בעזה חורג הרבה מעבר לעלות האנושית המיידית של הסכסוך. הוא ציין את הנזק הנרחב לסביבה הטבעית של השטח, כולל הרס עצי זית בני מאות שנים, זיהום של משאבי קרקע ומים, והצטברות כמויות עצומות של פסולת.
נשיא טורקיה גם משך תשומת לב לתנאים ההומניטריים המתדרדרים בעקבות גשמים כבדים. לפי דבריו, עשרות אלפי אוהלים ומקלטים זמניים נפגעו מהצפות, עם תשתיות פגועות שהשאירו פלסטינים displaced פגיעים במיוחד לתנאי מזג אוויר קשים.
איראן מצטרפת לטורקיה בביקורת על ישראל
התערבותו של ארדואן לוותה בביקורת דומה מנשיא איראן מסעוד פזשקיאן, שהשתמש גם הוא בכנס הבינלאומי כדי להדגיש את ההשלכות הסביבתיות של פעולות צבאיות.
פזשקיאן האשים את ישראל ואת ארצות הברית בתרומה לנזק סביבתי משמעותי במהלך הסכסוך. הוא תיאר את הפעולות הצבאיות כהתקפה פלילית ולא חוקית, וטען שהתקפות על תשתיות אנרגיה יצרו זיהום משמעותי ופלטי גזי חממה.
נשיא איראן ציטט הערכות של כ-500,000 טון פחמן דו חמצני הקשורים להכות על מתקני אנרגיה בדרום איראן. הוא גם התייחס ליותר ממיליון טון שהשתחררו לאחר התקפות על מתקני אחסון דלק ליד בירת איראן.
פזשקיאן קרא למנגנונים בינלאומיים שיכולים לקבוע אחריות על נזק סביבתי, insisting שאלה האחראים צריכים להתמודד עם תוצאות.
ישראל דוחה את האשמות ארדואן
ישראל הגיבה באופן נחרץ לדברי נשיא טורקיה באמצעות משרד החוץ שלה, ודחתה את הטענות כחלק ממה שהיא תיארה כמסע פוליטי נגד המדינה.
בהודעה שפורסמה ברשתות החברתיות, הדיפלומטיה הישראלית האשימה את ארדואן בשימוש חוזר בפלטפורמות בינלאומיות כדי להפיץ מה שהיא כינתה טענות שקריות על ישראל. ירושלים גם דחתה באופן קטגורי את האשמות הרצח עם המופנות כלפיה.
הממשלה הישראלית טענה בנוסף שחמאס נושאת באחריות להרס בעזה, והצביעה על התקפות 7 באוקטובר 2023 כהתחלה של המלחמה הנוכחית. בכירים ישראלים גם האשימו את הקבוצה החמושה הפלסטינית בהקמת תשתיות צבאיות באזורים אזרחיים, אלמנט מרכזי בהצדקת פעולות הצבא שלה.
משרד החוץ גם ביקר את טורקיה על כך שהיא מארחת מנהיגי חמאס, והדגיש כי מאמצים כנים לשיפור התנאים בעזה צריכים לכלול דרישות לפירוק של הקבוצה, מה שישראל רואה כחיוני להשקת שיקום.
COP31 הופכת לארנה נוספת למתחים בינלאומיים
החלפות הדברים ב-COP31 מדגימות כיצד ההשלכות הסביבתיות של סכסוכים מזוינים הופכות יותר ויותר לחלק מהעימותים הדיפלומטיים הרחבים יותר.
למרות שהפסגה מוקדשת בעיקר לשינויי אקלים ולשיתוף פעולה סביבתי בינלאומי, ההתערבויות של ארדואן ופזשקיאן הפכו חלק מהכנס לפלטפורמה לביקורת על מדיניות הצבאית הישראלית.
היעדרותה של ישראל מהכנס, לפי הדיווח, הוסיפה מימד נוסף למחלוקת הדיפלומטית, כאשר ממשלתה הגיבה להאשמות שנעשו בפני נציגים בינלאומיים מבלי להשתתף בדיונים.
מעבר להחלפות הפוליטיות, האתגרים הסביבתיים שעומדים בפני עזה מעלים שאלות רחבות יותר על ההשלכות ארוכות הטווח של מלחמה, במיוחד שיקום אדמות חקלאיות, גישה למים נקיים, ניהול פסולת ושיקום תשתיות פגועות.
העימות ב-COP31 הדגיש אפוא את הצומת ההולך וגדל בין דיפלומטיית אקלים, אחריות בינלאומית וריבוי הגיאופוליטי המעצבים את המזרח התיכון.