אמצעי הגנה גרעיניים עולמיים בסכנה, כאשר אמנה מרכזית צפויה לפוג ב-2026
המסגרת המשפטית העולמית לשליטה בנשק גרעיני עומדת בפני נסיגות חדשות בשנת 2026, כאשר אמנת START החדשה בין ארה"ב לרוסיה פוקעת ב-5 בפברואר וניו יורק מארחת את ועידת הביקורת של האמנה הגרעינית (NPT), מה שמעלה חששות מפני שחיקה של אמצעי ההגנה מפני משבר גרעיני.
ועידת הביקורת, המתקיימת כל ארבע עד חמש שנים, נועדה לשמור על אמנת ה-NPT בחיים. אך במהלך שני המושבים האחרונים, 191 המדינות החתומות לא הצליחו להסכים על מסמך סופי, ומומחים מצפים לאותה תוצאה באפריל.
"אני חושבת שזו תהיה ועידת ביקורת קשה", אמרה אלכסנדרה בל, ראש ארגון ללא מטרות רווח לביטחון עולמי שבסיסו בארה"ב, "בולטין מדעני האטום", בוועידה מקוונת שאורגנה על ידי האו"ם בתחילת דצמבר.
"מבחינת המצב הנוכחי והסיכויים לעתיד הקרוב של ארכיטקטורת בקרת נשק גרעיני, הדברים קודרים", הוסיפה.
אנטון קלופקוב, מנהל מכון המחקר הרוסי המרכז למחקרי אנרגיה וביטחון (CENESS), נקט בנקודת מבט חדה אף יותר, ואמר באותו אירוע כי "אנו נמצאים בנקודה של פירוק כמעט מוחלט של ארכיטקטורת בקרת הנשק".
"עלינו להיות ריאליסטיים בנסיבות הנוכחיות. במקרה הטוב, אני חושב שעלינו לנסות לשמר את מה שיש לנו", אמר.
אמצעי הגנה "מתפוררים"
החל מהתקיפות האמריקאיות על אתרי גרעין איראניים ועד לניסוי טיל השיוט הגרעיני החדש "בורווסטניק" על ידי רוסיה, ועד לדבריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על חידוש אפשרי של ניסויי גרעין - הנוף הגרעיני הבינלאומי החשיך בשנת 2025.
במקביל, "ארכיטקטורת בקרת הנשק מתפוררת", אמרה עמנואל מטרה מקרן צרפת למחקר אסטרטגי (FRS) לסוכנות הידיעות AFP.
אתגר מרכזי תלוי בשינוי ביחסים הגלובליים.
שליטה גרעינית נבנתה במשך עשרות שנים סביב ציר מוסקבה-וושינגטון, אך כוחה הגובר של סין וההתקדמות הטכנולוגית המהירה שינו את מגרש המשחקים הבינלאומי, אשר בו זמנית מתוח יותר ויותר.
"הקשר ההולך וגובר בין כוחות גרעיניים לכוחות קונבנציונליים והופעתן של טכנולוגיות משבשות (כגון מערכת ההגנה "כיפת הזהב" של ארה"ב ונשק היפרסוני חדש) הפכו את ההרתעה הגרעינית המסורתית למושג רב-תחומי, במיוחד בעולם רב-קוטבי", אמר הואה האן מאוניברסיטת פקינג.
"תצורה תלת-צדדית זו מציגה מורכבויות הרבה מעבר למודל הדו-צדדי מתקופת המלחמה הקרה. שיתוף הפעולה הגובר בין סין לרוסיה מסבך עוד יותר את חישובי ההרתעה, במיוחד בשני הזירות העיקריות המטרידות: אירופה ואסיה-פסיפיק", הוסיפה, על פי פרוטוקול של אירוע שנערך באפריל על ידי המרכז ללימודים אסטרטגיים בינלאומיים של פקיסטן.
תוצאה סבירה של הנוף המשתנה היא סיום תוכנית START החדשה, אשר קובעת מגבלות נשק וכוללת מערכות פיקוח.
"כל רכיב הפיקוח כבר לא מתפקד, ההודעות כאשר טיל מועבר וכו', כל זה נעלם. מה שנותר הוא רק המחויבות הוולונטרית להישאר במסגרת המגבלות", אמר מייטרה.
'פתרונות קולקטיביים'
אבל מתן אפשרות לביטול תוקפו של תוכנית START החדשה הוא "אינטרס אמריקאי", לדברי רוברט פיטרס מקרן הריטג' המשפיעה, ומשקף את עמדתם של חלק ניכר מהקהילה האסטרטגית של ארה"ב להימנע מכבילת ידיה של וושינגטון למוסקבה בלבד.
בייג'ינג, שיש לה כיום פחות כלי נשק, סירבה עד כה להשתתף בשיחות תלת-צדדיות על פירוק נשק.
"סין היא המעצמה הגרעינית הצומחת ביותר על פני כדור הארץ. היא בונה 100 ראשי נפץ חדשים בשנה וכעת יש לה יותר ממגורות טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM) מאשר ממגורות טילים בליסטיים בין-יבשתיים פעילות של ארה"ב", אמר פיטרס באירוע מקוון שנערך לאחרונה במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים.
"START החדשה לא עושה דבר כדי לטפל" בנושא זה, הוסיף.
עם זאת, אמרה מייטרה, כי תקלה בהסכם START החדש אינה אומרת שהעולם צריך לצפות לתוצאות חמורות כבר ב-6 בפברואר.
גם בוושינגטון וגם במוסקבה, "יש מרווח קטן להחזיר חלק מהנשק לשירות, אך המספרים לא יכולים להיות משמעותיים במיוחד. ישנם צווארי בקבוק" שיאטו כל הצטברות, אמרה.
גם היעדר מסמך סופי מה-RevCon לא יגרום ל"תוצאות מיידיות או מזיקות" לאמנת ה-NPT, אמרה.
אך, הזהירה, פחות אמצעי הגנה מסתכנים בכך שהעולם יישארו ללא כלים דיפלומטיים לפתרון מתחים.
"ככל שה-NPT יהיה פחות פונקציונלי, כך קשה יותר לגבש פתרונות קולקטיביים במקרה של משבר."