אפריקה, עמוד תווך אסטרטגי של הכלכלה הירוקה העולמית הודות למשאבי המינרלים שלה

אפריקה מבססת את עצמה כעת כשחקנית מפתח במעבר לכלכלה עולמית דלת פחמן. היבשת, העשירה במשאבי תת-קרקעיים עשירים במתכות קריטיות כמו ליתיום, קובלט, גרפיט, מנגן, מתכות נדירות ומתכות מקבוצת הפלטינה, מחזיקה במפתחות לעתיד האנרגיה והטכנולוגיה. משאבים אלה חיוניים לייצור סוללות, כלי רכב חשמליים, מגנטים תעשייתיים, טורבינות רוח ותשתיות לייצור אנרגיה מתחדשת.

הערכות מצביעות על כך שאפריקה עשויה להכיל עד 30% מעתודות העולם של מתכות אסטרטגיות אלה. מדינות כמו מרוקו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, גינאה ונמיביה מפתחות את הפוטנציאל שלהן באמצעות מדיניות שמטרתה ללכוד ערך רב יותר בשרשרת הייצור. דרום אפריקה וזימבבואה, מצידן, מחזיקות בכמויות משמעותיות של פלטינה וכרום, החיוניים לייצור מימן ירוק וטכנולוגיות דלת פחמן.

המגמות הנוכחיות מראות שאפריקה כבר אינה רק שטח כרייה. האיסור של זימבבואה על יצוא ליתיום גולמי החל משנת 2022 מגלם אסטרטגיה פוליטית חדשה: עיבוד מקומי של חומרי גלם כדי לחזק את יצירת מקומות עבודה, למשוך השקעות תעשייתיות ולשפר את הכנסות הממשלה. כיוון זה מחוזק על ידי שאיפות יבשתיות לתיעוש בר-קיימא, הנתמך על ידי שותפויות אסטרטגיות עם אירופה, ארצות הברית וסין.

ברמה המקרו-כלכלית, הפוטנציאל עצום. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה כי מתכות קריטיות יכולות לייצג עד 12% מהתמ"ג האפריקאי עד 2050. הפורום הכלכלי העולמי, בינתיים, צופה כי פיתוח מערכת אקולוגית לייצור סוללות אפריקאית עשוי ליצור בין 500,000 למיליון מקומות עבודה. צמיחה תעשייתית זו תגדיל את הביקוש המקומי לאנרגיה, ותעודד השקעות באנרגיה סולארית, רוח ואנרגיית מים.

עם זאת, שינוי אסטרטגי זה יכול להיות בר-קיימא רק באמצעות פרויקטים שקופים, שוויוניים וכוללניים. מדינות אפריקאיות רבות עדיין זקוקות לזרימה משמעותית של הון פרטי כדי למודרניזציה של תעשיות החילוץ והעיבוד שלהן. גישה שוויונית להזדמנויות אלה חייבת להתבסס על מודל החורג מההיגיון החילוץ של העבר, על ידי שילוב קהילות מקומיות וחיזוק היכולות הלאומיות.

פריחת הכרייה והאנרגיה של אפריקה היא יותר מהזדמנות: היא הכרחית למעבר אקולוגי עולמי צודק. על ידי הפיכתה לעמוד תווך של הכלכלה הירוקה החדשה, היבשת יכולה סוף סוף לקוות לעבור מספקית חומרי גלם למניע של פיתוח בר-קיימא עולמי.