- 15:45וושינגטון שוקלת את הטבות המכס עבור דרום מזרח אסיה כחלק ממלחמת הסחר שלה
- 15:00ארה"ב מטילה מכסים של 35% על יבוא מקנדה בעקבות התגברות המתיחות המסחרית
- 14:15פסגה חדשה של מרוקו - האיחוד האירופי מתוכננת ברבאט באוקטובר
- 13:30ישראל קוראת לארצות הברית לחדש את תקיפותיה נגד החות'ים ולהקים קואליציה רחבה
- 12:15OPEC+ מתכננת להשעות את עליית הייצור לאחר העלייה המתוכננת בספטמבר
- 12:02כיצד המלחמה האריכה את חייו הפוליטיים של נתניהו: חקירה חושפת את הסודות מאחורי הקלעים.
- 11:30צריכת האנרגיה הנפיצה של בינה מלאכותית מאיימת על יציבות האספקה העולמית
- 10:44מרוקו מברכת על משלחת אפריקאית כדי לדון בעתיד הטרנספורמציה הדיגיטלית באפריקה
- 10:23מרוקו במשא ומתן מתקדם עם אמבראר: לקראת ברית אסטרטגית עם ברזיל
עקבו אחרינו בפייסבוק
בינה מלאכותית: מקור הולך וגדל של פסולת אלקטרונית עד 2030?
עליית הבינה המלאכותית הגנרטיבית מלווה בדאגה גוברת: ההשפעה הסביבתית של טכנולוגיות חדשניות עשויה להיות משמעותית הרבה יותר מהצפוי. מחקר שנערך לאחרונה, שפורסם בכתב העת המדעי Nature Computational Science, מקרין כמות מדאיגה של פסולת אלקטרונית הקשורה לפיתוח בינה מלאכותית, המוערכת להגיע עד 5 מיליון טון עד 2030. אם לא יינקטו צעדים במהירות, הגל הזה של פסולת עלולה לסמן נקודת מפנה במשבר הפסולת האלקטרונית.
צמיחה אקספוננציאלית ותשתית חמדנית
בינה מלאכותית, ובמיוחד מודלים גנרטיביים כמו ChatGPT, מבוססת על טכנולוגיות מחשוב אינטנסיביות הדורשות תשתיות יעילות. האלגוריתמים המתקדמים הללו פועלים על מעבדים רבי עוצמה ושרתים בעלי קיבולת גבוהה, שכדי להישאר בחזית החדיבה, עוברים מחזורי שדרוג תכופים. הסתמכות זו על הרכיבים העדכניים והטובים ביותר מובילה להחלפת חומרה קבועה, ומאיצה את הקצב שבו ציוד מיושן ומושלך.
החוקרים מאחורי המחקר הציגו נתון השוואתי בולט: שווה ערך לכמה מיליארדי יחידות אייפון או אלפי מטוסי בואינג 747 מלאים באלקטרוניקה עלולים להגיע למזבלות עד סוף העשור. סיכוי מדאיג זה חושף את היקף הבעיה אם חידושי הבינה המלאכותית ימשיכו את המומנטום שלהם ללא תקנות יעילות או אסטרטגיות מיחזור.
קוקטייל של חומרים רעילים
המעגלים והסוללות של מכשירים אלקטרוניים מודרניים עשויים לעתים קרובות מחומרים רעילים - ארסן, כספית וקדמיום, אם להזכיר כמה. הצטברותם במזבלות מהווה סיכון גדול לבריאות הציבור והסביבה, במיוחד במדינות שבהן פסולת אלקטרונית מיובאת ללא תשתית ניהול מתאימה.
המחקר צופה שמתוך מיליוני הטונות של פסולת אלקטרונית, כמעט 1.5 מיליון טונות עשויים להיות מורכבים ממעגלים מודפסים וחצי מיליון טונות של סוללות מסוכנות. אלמנטים אלו, כאשר אינם מטופלים כראוי, משחררים חומרים מזהמים לקרקעות ומי התהום, ומחריפים את המשבר האקולוגי העולמי.
אילו פתרונות כדאי לשקול?
מול המשבר הממשמש ובא הזה, נבחנים מספר פתרונות. הראשון מורכב מהארכת תוחלת החיים של הציוד על ידי הגבלת מחזורי החידוש. חלק מהשחקנים בתעשיית הטכנולוגיה בוחנים גם חלופות ירוקות יותר, כמו שימוש בחומרים פחות רעילים או טכניקות מיחזור יעילות יותר.
דרך אפשרית נוספת היא איגום משאבים באמצעות מרכזי נתונים משותפים ומותאמים להפחתת יתירות החומרה. לבסוף, פיתוח אלגוריתמים חדשים הדורשים פחות משאבים יכול גם להגביל את התלות בציוד חדשני.
בקיצור, המעבר לבינה מלאכותית בת קיימא ידרוש מחויבות מכל תעשיית הטכנולוגיה, כמו גם מדיניות ציבורית והגברת המודעות להשפעות סביבתיות. האתגר משמעותי, אך חיוני לטפל בו כעת כדי למנוע מהחידושים של מחר להפוך לנטל האקולוגי של מחר.