בעזה, מלחמה הופכת את הילדות לנטל הישרדות
ברצועת עזה, חיי היומיום של ילדים ממשיכים להיות מעוצבים על ידי מציאות המאופיינת במצור ובמלחמה, שבה משחק, פנאי ובית ספר מפנים את מקומם לאחריות מכריעה. היכן שילדות צריכה להיות מרחב של ביטחון ושמחה נטולת דאגות, היא הופכת למאבק מתמיד להישרדות.
במחנות מאולתרים, ילדים קמים עם שחר כדי להצטרף לתורים ארוכים בנקודות חלוקת מים. חמושים בדליי פלסטיק וכלים בסיסיים, הם מנסים להשיג כמה ליטרים לפני שהאספקה נגמרת. דרומה יותר, בשכונות מופצצות קשות, הם עושים את דרכם בין ההריסות, מחפשים חפצים שהוצלו או מלווים את משפחותיהם בדרכים טרופות סכנה.
מראות ההרס המתמשך נטמעים עמוק בתודעתם ומשנים את התנהגותם. ארגונים בינלאומיים מתריעים על ההשפעה הפסיכולוגית המתמשכת על דור הגדל בתוך סדרה של טראומות.
באוהלים הצפופים של המחנות, אלפי ילדים חיים ללא פרטיות, ללא אוורור ועם גישה מוגבלת לצרכים בסיסיים. הם יוצרים לעצמם מרחבים זעירים למשחק או להתכנסות יחד, בעוד משפחותיהם מנסות למצוא דרכים מאולתרות להשיג מזון ומים.
עם הקריסה הכלכלית ואובדן הכנסה כמעט מוחלט, חלק מהילדים נאלצים למכור לחם או קופסאות שימורים בכניסות למחנה כדי לעזור למשפחותיהם לספק את צרכיהם הבסיסיים. נאלצים להתבגר מהר מדי, הם לוקחים על עצמם תפקידים הרבה מעבר לשנותיהם, בתוך קולות ההפצצות, הרעב והפחד.
בכל יום, ילדי עזה ממשיכים במאבקם לשרוד בניסיון שמעולם לא בחרו בו. למרות הכל, הם נאחזים בחיים בחוסן יוצא דופן, ממשיכים להתקדם בלב מציאות שבוחנת אותם ללא הרף.