- 17:39חקירה נפתחה נגד X בגין מניפולציה של אלגוריתמים והתערבות זרה
- 15:35טראמפ מכריז על מכסים של 30% על מקסיקו והאיחוד האירופי
- 14:53משרד החוץ של טראמפ מתחיל בפיטורים המוניים כדי לעצב מחדש את הדיפלומטיה האמריקאית
- 14:08וושינגטון: מרוקו זכתה לכבוד בתחרות השפים השנתית היוקרתית של השגרירות
- 11:45מיליארדרים ממוצא אפריקאי מטביעים את חותמם בכלכלה האמריקאית
- 11:00הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעדכנת את התחזית: היצע הנפט עולה, הביקוש יורד
- 10:15הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: יותר מ-33,000 מקרי כולרה מאז ינואר, המדינה בכוננות בריאותית גבוהה
- 09:34מרוץ מנהיגות באפריקה האטלנטית: בין שאיפות מתכנסות ליריבויות גיאופוליטיות
- 08:56פרויקט צינור הגז האטלנטי האפריקאי מתקדם: פגישות אסטרטגיות ברבאט עם 13 מדינות אפריקאיות
עקבו אחרינו בפייסבוק
ברית היסטורית: הדרך של מרוקו לריבונות
היום מציינים 71 שנה למהפכת המלך והעם במרוקו, אירוע מרכזי בחתירה של האומה לעצמאות ולרפורמה.
מהפכה זו היא עדות למאבקה המתמשך של מרוקו בשלטון הקולוניאלי. תחת חסות צרפתית וספרדית במאה ה-20, התמודדו המרוקאים עם אתגרים פוליטיים וכלכליים משמעותיים. השאיפה לריבונות עוררה אי שביעות רצון רחבה ודחיפה נלהבת להגדרה עצמית.
המאבק לעצמאות
בתחילת שנות ה-50 הייתה עדות לעלייה בתנועה הלאומנית של מרוקו, כאשר הסולטן מוחמד החמישי ודמויות מפתח אחרות הובילו את המטען. אירועי ה-20 באוגוסט 1953 הפכו לנקודת מפנה כאשר השלטונות הצרפתיים הגליתו את הסולטן בתקווה לדכא את הסנטימנט הלאומני הגובר. עם זאת, מהלך זה רק העצים את ההתנגדות, ואיחד את העם המרוקאי במאבקו לחופש.
האקטיביזם הבלתי פוסק ותסיסה האזרחית הביאו בסופו של דבר לשובו של הסולטן ב-1955, וסללו את הדרך לעצמאותה של מרוקו ב-2 במרץ 1956. מהפכת המלך והעם נותרה סמל לאחדות לאומית וחוסן, שנחגג מדי שנה כמחווה ל- אלה שהקריבו למען חירותה של מרוקו.
מורשת והשפעה מודרנית
המורשת של המהפכה היא עמוקה, ומייסדת מונרכיה חוקתית שעיצבה את המשילות והפיתוח של מרוקו. ההנצחה השנה בולטת במיוחד בשל ההצלחות הדיפלומטיות האחרונות, כמו הכרה בינלאומית בריבונות מרוקו על סהרה.
ב-30 ביולי, צרפת הכירה רשמית בתביעתה של מרוקו על המחוזות הדרומיים שלה. נשיא צרפת עמנואל מקרון הביע תמיכה בתוכנית האוטונומיה של מרוקו, תוך התאמה להחלטות האו"ם. המלך מוחמד השישי בירך על עמדה זו, והדגיש את תפקידה של צרפת בפתרון סכסוך ארוך שנים.
בעוד מרוקו מהרהרת בהיסטוריה שלה, מהפכת המלך והעם ממשיכה לעורר גאווה לאומית ומחויבות להתקדמות.