גוגל משגרת לוויין AI ראשון למסלול כדי לבדוק מחשוב בחלל
גוגל שמה את הלוויין הראשון שלה עבור פרויקט סאנקצ'ר במסלול, ומשיקה שלב חדש של מחקר האם מחשוב בעזרת אינטליגנציה מלאכותית יכול להתבצע בסופו של דבר בקנה מידה גדול בחלל.
הלוויין, שפותח על ידי גוגל בשיתוף פעולה עם פלנט, שוגר במסגרת משימת השיתוף של SpaceX Transporter-18. גוגל אישרה כי נוצר קשר עם הלוויין וכי הוא פועל כפי שצפוי. המשימה מיועדת לאסוף נתונים מהעולם האמיתי על איך יחידות עיבוד טנזוריות (TPUs) של גוגל פועלות בתנאים הפיזיים והסביבתיים של החלל.
פרויקט סאנקצ'ר הוא חלק מהמאמצים הארוכים טווח של גוגל לחקור את האפשרות לבנות תשתית למידת מכונה שניתן להרחיב במסלול. הרעיון כולל שימוש בלוויינים המופעלים באנרגיה סולארית, מצוידים במעבדי AI, דבר שעשוי ליצור מערכות מחשוב מסלוליות מקושרות המסוגלות להתמודד עם עומסי עבודה כבדים.
המשימה הנוכחית מתמקדת בשאלה יסודית: האם חומרת AI יכולה לפעול באופן אמין בחלל. מהנדסים יבדקו כיצד המעבדים מתמודדים עם קרינה, רעידות שיגור וטמפרטורות קיצוניות, תוך כדי חקר כיצד ניתן להסיר חום מהציוד בווקום של החלל.
קירור הוא אחד מהאתגרים הטכניים המרכזיים של הפרויקט. בניגוד למרכזי נתונים קונבנציונליים על פני כדור הארץ, מערכות במסלול אינן יכולות להסתמך על זרימת אוויר רגילה כדי להסיר חום. לכן גוגל בודקת טכנולוגיות כולל צינורות חום ורדיאטורים להעברת חום מהמעבדים.
קרינה מהווה מכשול משמעותי נוסף. קרני קוסמוס ופעילות סולארית יכולות להפריע לרכיבים אלקטרוניים ולגרום לשגיאות חישוב. גוגל כבר ערכה ניסויים בקרינה על TPUs שלה על הקרקע, אך החברה אומרת כי הפעלת החומרה במסלול הכרחית כדי לאסוף נתונים שלא ניתן לשחזר במלואם על פני כדור הארץ.
החזון הארוך טווח של גוגל חורג מלוויין אחד. גרסאות עתידיות של הפרויקט עשויות לכלול קבוצות של לוויינים נושאים מספר מעבדי AI ותקשורת דרך קישורי לייזר ברוחב פס גבוה. החברה מתכננת לבדוק היבטים של תקשורת בין לוויינים במשימות נוספות הצפויות בשנת 2027.
המשיכה של מחשוב בחלל קשורה חלקית לזמינות של אנרגיה סולארית במסלול נמוך של כדור הארץ. גוגל אומרת כי לוויינים עשויים לקבל גישה לאור שמש כמעט רציף וליצור פוטנציאלית הרבה יותר אנרגיה סולארית מאשר מערכות דומות על פני כדור הארץ. זה עשוי לספק בסופו של דבר מקור אנרגיה חלופי לעומסי עבודה של AI שדורשים הרבה יותר אנרגיה.
הרעיון מושך גם עניין מעבר לגוגל. חברות אחרות וסטארט-אפים בחלל חוקרים מחשוב במסלול, כולל מערכות המיועדות לעבד נתונים ישירות בחלל במקום להעביר כמויות גדולות של מידע גולמי חזרה לכדור הארץ. רויטרס דיווחה לאחרונה על TakeMe2Space ההודית, המכינה לוויין מחשוב במסלול נושא מעבדי Nvidia כחלק מאותה משימת שיתוף Transporter-18.
עם זאת, הפיכת הרעיון לרשת מסחרית בת קיימא נותרת אתגר הנדסי משמעותי. ייצור לוויינים, עלויות שיגור, ניהול תרמי, הגנה מפני קרינה, תקשורת ותחזוקה כל אלה יצטרכו להיבחן לפני שמרכזי נתונים במסלול בקנה מידה גדול יכולים להפוך ליישומיים.
דאגות סביבתיות ואסטרונומיות עשויות גם להתגבר אם מספר רב של לווייני מחשוב יושק בסופו של דבר. הרחבה משמעותית של התשתית במסלול עשויה להוסיף למספר הציוד הפועל במסלול נמוך של כדור הארץ, בעוד שהגידול במספר הלוויינים כבר עורר דאגות בקרב מדענים וסוכנויות חלל לגבי צפיפות, סיכוני התנגשות והשפעת האור המלאכותי על תצפיות אסטרונומיות.
לעת עתה, פרויקט סאנקצ'ר נשאר מאמץ מחקר ניסי ולא רשת מרכזי נתונים במסלול פעילה. הלוויין הראשון מיועד לספק לגוגל את הנתונים הדרושים כדי לקבוע אילו טכנולוגיות יכולות לפעול בחלל ואילו בעיות הנדסיות יש לפתור לפני שהחברה תוכל לשקול להרחיב את השאיפות שלה.