חדשות אחרונות

עקבו אחרינו בפייסבוק

Walaw

ולטיקה

גינוי אירופי חריף: פעולות ישראל בעזה דומות מאוד לרצח עם

14:21

Zoom

באחד הגינויים הנחרצים ביותר נגד ישראל מבריסל, אמרה סגנית נשיא הנציבות האירופית תרזה ריפרט כי תושבי רצועת עזה עוברים את מה שהם נתונים לו כשם רצח עם.

בהצהרות שמסר לפוליטיקו, הסביר ריברה, "מה שאנחנו עדים לו הוא התקפת מטרה ישירה של אוכלוסיות ספציפיות, שנהרגות ומוותרות ברעב. אנשים הלכודים ללא מחסה, כאשר בתיהם נהרסים, ללא מזון, מים או תרופות, כאשר נמנעת מהם גישה אליהם, והם מופצצים ויורים אפילו בזמן שהם מנסים להשיג סיוע הומניטרי. אין אנושיות נוכחת, ואין כניסה לעדי ראייה."

"אם זה לא מה שמכונה רצח עם, זה דומה מאוד להגדרה המקובלת של המונח", הוסיפה.

ישראל ממשיכה להכחיש את ההאשמות ברצח עם. ממשלת ישראל מתעקשת שהיא מנהלת "מלחמת הגנה נגד חמאס", ומאשימה אותו בשימוש באוכלוסיית עזה כמגנים אנושיים.

למרות הצהרותיו הקשות של ריברה, הנציבות האירופית, כמוסד רשמי, לא אימצה את התיאור "רצח עם" של מה שקורה בעזה.

בשבועות האחרונים, עמדות אירופה כלפי ישראל הפכו ניציות יותר, מונעות על ידי אזהרות גוברות מפני רעב ברצועת עזה, התמקדות במוקדי חלוקת מזון ואיומים גוברים מצד ממשלת בנימין נתניהו על הסלמה נוספת.

אבל מבקרי המדיניות הישראלית, כולל ריברה, מתוסכלים מהיעדר פעולה קונקרטית מצד האיחוד האירופי לקידום הפסקת אש ולאפשר סיוע הומניטרי לרצועה שנפגעה.

מדינות כמו גרמניה, איטליה ואחרות באיחוד האירופי התנגדו אפילו להצעות סמליות שמטרתן להעניש את ישראל, כגון השעיית צורות מסוימות של שיתוף פעולה במחקר.

ריברה קרא לשקול את השעיית הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, הבסיס המשפטי ליחסים הכלכליים והמסחריים בין שני הצדדים.

היא הציעה לתת למדינות המתנגדות לצעדים אלה הזדמנות להביע את התנגדותן על ידי הימנעות מהצבעה על החלטות, מה שיאפשר לאשר אותן ברוב ללא הפרעה.

"קונצנזוס לא תמיד אומר התלהבות פה אחד", אמר ריברה. "לפעמים, זה אומר למצוא מרחב להתקדם תוך כיבוד חששותיהם של אלו שמרגישים דחוסים לפינה. האם נוכל לקבל החלטה להשעות את הסכם השותפות ו/או לנקוט צעדים אחרים באמצעות החלטה בונה של אי התנגדות?"

היא הסבירה כי הטלת סנקציות דורשת קונצנזוס מלא בתוך האיחוד האירופי, אך אם נתניהו ימשיך בתוכניותיו להשתלט באופן מלא על רצועת עזה, כפי שמצביעים דיווחים אחרונים, הקהילה הבינלאומית ומדינות בודדות "חייבות להשתמש באמצעים שיתרמו לחזרה לציות".

היא הוסיפה: "מה שנאמר ונעשה על ידי הרשויות הישראליות חורג בהרבה מגבולות המשפט הבינלאומי".

אבל גרמניה, לעת עתה, מתעקשת על המשך הדיאלוג עם ישראל במקום לנקוט בסנקציות.

ריברה, אזרחית ספרדיה שהכירה במדינת פלסטין בשנה שעברה, אמרה כי הכרה זו מייצגת צעד חיובי אך אינה מספיקה. היא הוסיפה, "הכרה היא צעד חשוב קדימה, אך אינה מספיקה כדי להשיג שלום, יציבות וכבוד. נראה כי השגת מטרה זו תדרוש התערבות בינלאומית עמוקה וארוכת טווח".

היא הדגישה כי הקיפאון הפוליטי המתמשך לא רק ישאיר את הפלסטינים בתנאים בלתי נסבלים, אלא גם יערער את היסודות המוסריים והפוליטיים עליהם מבוסס האיחוד האירופי.

היא סיכמה באומרה, "שיתוק מסוג זה רק מוליד אכזבה ויוצר סביבה פורייה לציניות ופופוליזם. עלינו להוכיח שאירופה אינה רק מערכת של מוסדות, אלא פרויקט פוליטי ומוסרי שיש לו את האומץ לפעול כאשר חיי אדם מונחים על כף המאזניים".