דחיפתו של טראמפ לביטול אזרחות מעוררת חששות בנוגע לזכויות אזרחות

הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הצית מחדש את הוויכוחים על היקף האזרחות האמריקאית עם רטוריקה המכוונה לדמויות בכירות כמו אילון מאסק וזוהראן ממדאני. בעוד שמומחים משפטיים מבטלים איומי גירוש כאלה כלא חוקתיים, ההתמקדות המחודשת של טראמפ בביטול אזרחות עוררה חששות בנוגע לזכויות אזרח ולניצול לרעה אפשרי של כוח ממשלתי.

רטוריקה של גירוש נגד אזרחים מתאזרחים

במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה לאחרונה, טראמפ רמז לאפשרות לגרש את אילון מאסק, אזרח אמריקאי מתאזרח מאז 2002, בעקבות ביקורת של מיליארדר הטכנולוגיה על מדיניותו של טראמפ. באופן דומה, זוהראן ממדאני, מועמדת לראשות עיריית ניו יורק ילידת אוגנדה שהפכה לאזרחת ב-2018, הואשמה על ידי טראמפ בשהייה בלתי חוקית בארה"ב. טראמפ איים עוד לעצור את ממדאני אם יתערב בפעולות רשות ההגירה והמכס (ICE).

ממדאני הגיב בחריפות וקבע, "נשיא ארצות הברית איים לעצור אותי, לשלול את אזרחותי, לשים אותי במחנה מעצר ולגרש אותי. לא בגלל שעברתי על חוק כלשהו, ​​אלא בגלל שאסרב לתת ל-ICE להטיל אימה על העיר שלנו."

ההיסטוריה והמגבלות המשפטיות של דה-נאטורליזציה

לדט-נאטורליזציה בארה"ב יש היסטוריה שנויה במחלוקת, שלעתים קרובות קשורה לאפליה פוליטית וגזעית. פטריק וייל, היסטוריון ומחבר הספר "האזרח הריבון", מציין כי דה-נאטורליזציה הייתה במקור מנגנון לטיפול בהונאת התאזרחות, אך התפתחה לכלי לענישה על התנהגות שנחשבה "לא אמריקאית".

במהלך מלחמת העולם השנייה, דה-נאטורליזציה התרחבה במסגרת חוק האזרחות משנת 1940, והתמקדה לא רק באזרחים מתאזרחים אלא גם בכמה אמריקאים ילידי הארץ. עם זאת, בית המשפט העליון צמצם את הנוהג בהחלטה פורצת דרך משנת 1967, אפרויים נגד ראסק, שחיזקה את ההגנות החוקתיות על האזרחות, והפכה אותה לכמעט בלתי ניתנת לפגיעה.

סדר היום של טראמפ לדה-נאטורליזציה

למרות אמצעי הגנה חוקתיים, ממשל טראמפ נקט באגרסיביות בדה-נאטורליזציה. יוזמות כמו מבצע יאנוס, שהושק תחת הנשיא אובמה והורחב במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, בדקו בקפידה רישומי התאזרחות לאיתור הונאה. בשנת 2020, משרד המשפטים יצר מדור דה-נאטורליזציה המתמקד במפורש בביטול אזרחות מאנשים הקשורים לטרור, פשעי מלחמה או פעילות פלילית.

מבקרים טוענים כי מאמצים אלה, למרות שהם קטנים בקנה מידה, יוצרים תקדים מסוכן. פעילי זכויות אזרח, כולל האיגוד הלאומי של עורכי דין להגנה פלילית, הזהירו כי הליכי דה-נאטורליזציה אזרחיים מורידים את נטל ההוכחה ושוללים מהנאשמים ייצוג משפטי, מה שמעלה חששות בנוגע לתיקון ה-14 לחוקה.

עוזר התובע הכללי, ברט שומאטה, הגן על דה-נאטורליזציה ככלי הכרחי ל"הגנה על הביטחון הלאומי" ולהרחקת אנשים המהווים איום על ארה"ב. עם זאת, קבוצות סנגור חוששות שצעדים אלה ירתיעו תושבי קבע חוקיים מבקשת אזרחות ויפגעו באופן לא פרופורציונלי בקהילות שוליים.

השלכות פוליטיות וניתוח מומחים

דבריו של טראמפ על מאסק וממדאני משקפים דפוס רחב יותר של שימוש בדה-נאטורליזציה כנשק פוליטי. מייקל קגן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת נבאדה, מתח ביקורת על דבריו של טראמפ כ"רטוריקה חסרת אחריות שנועדה להפחיד יריבים פוליטיים".

ממדאני התמודד עם האשמות חסרות בסיס באהדה לטרור, כאשר ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודי ג'וליאני, הציע לשלול את אזרחותו. ג'וליאני הודה, עם זאת, כי העילות המשפטיות לפעולות כאלה קלושות.

בעוד שבית המשפט העליון אישר בעבר הגנות על אזרחות, אנליסטים משפטיים מציינים את יחסו לטראמפ בפסיקות האחרונות. זה מעלה חששות לגבי אתגרים פוטנציאליים להחלטות יסודיות כמו אפרויים נגד ראסק.

דחיפתו המחודשת של טראמפ לדה-נאטורליזציה הציתה מחדש את החששות לגבי שבריריותן של זכויות האזרח בארה"ב. בעוד שמסגרות משפטיות נוכחיות מציעות הגנות משמעותיות, עמדתו האגרסיבית של הממשל בנושא דה-נאטורליזציה מדגישה את המתח המתמשך בין ערבויות חוקתיות לבין סמכות מבצעת. עבור אזרחים מתאזרחים, הדיון מדגיש את הצורך בערנות כדי להגן על זכויותיהם, אותן השגנו בעמל רב, מפני התגברות פוליטית.