הדלפות חושפות את המניפולציה של בן גפיר במידע אבטחה רגיש
מסמך שהודלף של משטרת ישראל, שפורסם בתקשורת העברית, חשף כי שר הביטחון הלאומי הקיצוני איתמר בן גביר ביצע מניפולציות במידע ביטחוני רגיש ושלט באופן ובמועד פרסומו.
על פי המסמך שהגיע לידי תאגיד השידור הישראלי "כאן", בן גביר שולט בפרסום נתוני פשיעה ונתוני משטרה, למרות שנתונים אלה נחשבים למידע ציבורי שהיה זמין בעבר, והמשטרה מחויבת על פי חוק למסור אותם לכל דורש.
המסמך, גיליון אלקטרוני פנימי של אקסל שמנוהל על ידי שוטרים ביחידת חופש המידע של המשטרה, מראה כי בן גביר חסם בעבר, או חוסם כעת, פרסום מידע רגיש הנוגע לפשיעה, נשק, פשיעה בקהילה הבדואית, שיחות למוקד החירום 100 בנוגע לירי בדרום ישראל, וכן נושאים הקשורים להר הבית ולאירועים באזור יהודה ושומרון בגדה המערבית.
לפני כחצי שנה חשף כאן ניוז נוהל משטרתי חדש שעורר מחלוקת נרחבת והוביל לעתירות לבית המשפט העליון מצד אגודת חופש המידע ותנועת הצלחה. במסגרת נוהל זה, הורה בן גביר לשוטרים להעביר כל בקשת פרסום שהוגשה למשטרה אליו באופן אישי, צעד הנחשב להפרה ברורה של החוק ושל עקרון היסוד של חוק חופש המידע.
עורכת הדין הדי נגב, מנכ"לית תנועת חופש המידע, הסבירה כי מידע זה שייך לציבור, וכי אסור לשר להתערב בעבודתו של קצין חופש המידע, המדווח למפקח הכללי של המשטרה ולא לשר, שכן הוא רשות נפרדת ועצמאית.
הטבלה שחשפה קאן מכילה 119 בקשות חופש מידע שהוגשו בשנתיים האחרונות. המשטרה טיפלה בבקשות אלו, לעיתים במהירות רבה, אספה נתונים מאזורים או מפקדות שונות והכינה תשובות מובנות עבור הפונים. עם זאת, לשוטרים לא הייתה סמכות לפרסם תשובות אלו ללא אישור השר.
הטבלה מתעדת תאריכים ספציפיים: מתי הוגשה כל בקשה, מתי המשטרה הכינה את תגובתה, מתי התגובה הייתה מוכנה לפרסום, ולבסוף, מתי השר אישר את הפרסום. הנתונים מראים כי האישור התעכב לעיתים במשך חודשים רבים, ובמקרים אחרים, השר לא אישר כלל.
אחת הדוגמאות הבולטות לעיכוב זה היא בקשה לנתונים סטטיסטיים על מעצרים של פלסטינים שהוגשה ביולי 2025, והייתה מוכנה לפרסום באוגוסט 2025, אך השר לא אישר את פרסומן עד מרץ 2026.
באשר לבקשה לקבל נתונים על אזרחים ישראלים שביצעו פשעים נגד פלסטינים, היא הוגשה ב-8 ביוני 2025, והתגובה הוכנה רק ארבעה ימים לאחר מכן, אך השר מנע את אישור פרסומן במשך ארבעה חודשים.
המסמך חושף גם רשימה ארוכה של בקשות שהוגשו בחודשים האחרונים, והתשובות להן כבר מוכנות, אך השר טרם הסכים לפרסמן.
בנוסף לעיכוב, מקורות מצביעים על פרט מכריע שלא בא לידי ביטוי בלוח הזמנים: האם השר שינה את התשובות המקוריות או השמיט מידע רגיש. על פי מספר מקורות, בקשה שהגיש העיתונאי לירן טמרי מאתר Ynet לקבלת נתונים על עיכוב יהודים בהר הבית לא רק נדחתה, אלא שהתגובה המותנית המקורית התבררה כמקיפה ונרחבת הרבה יותר מהנתונים שסופקו בסופו של דבר לאחר התערבות השר.
בית המשפט העליון של ישראל צפוי לדון בקרוב בחוקיותו של הליך חדש זה, כמו גם בסירובה של המשטרה לספק מידע נוסף שביקשו המבקשים.