- 17:39חקירה נפתחה נגד X בגין מניפולציה של אלגוריתמים והתערבות זרה
- 15:35טראמפ מכריז על מכסים של 30% על מקסיקו והאיחוד האירופי
- 14:53משרד החוץ של טראמפ מתחיל בפיטורים המוניים כדי לעצב מחדש את הדיפלומטיה האמריקאית
- 14:08וושינגטון: מרוקו זכתה לכבוד בתחרות השפים השנתית היוקרתית של השגרירות
- 11:45מיליארדרים ממוצא אפריקאי מטביעים את חותמם בכלכלה האמריקאית
- 11:00הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעדכנת את התחזית: היצע הנפט עולה, הביקוש יורד
- 10:15הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: יותר מ-33,000 מקרי כולרה מאז ינואר, המדינה בכוננות בריאותית גבוהה
- 09:34מרוץ מנהיגות באפריקה האטלנטית: בין שאיפות מתכנסות ליריבויות גיאופוליטיות
- 08:56פרויקט צינור הגז האטלנטי האפריקאי מתקדם: פגישות אסטרטגיות ברבאט עם 13 מדינות אפריקאיות
עקבו אחרינו בפייסבוק
המדיניות האפריקאית של מרוקו: אסטרטגיה דיפלומטית שהומצאה מחדש
מרוקו, על ידי תמיכה בתנועות שחרור לאומיות, הצליחה ליצור בריתות מוצקות באפריקה, מה שחיזק את תפקידה האסטרטגי ביבשת. עמדה זו אפשרה לממלכה להגדיר מחדש את יחסיה הבינלאומיים בהתבסס על סוגיית הסהרה, והשפיעה על עמדתן של מדינות אפריקה בסכסוך זה. על פי מחקר שפורסם במגזין Lixus, מרוקו עיצבה את יחסיה הדיפלומטיים על פי גורמים פנימיים, כמו המערכת הפוליטית והיכולת הצבאית שלה, וגורמים חיצוניים, כמו ההקשר הגיאופוליטי העולמי והדינמיקה של היחסים הבינלאומיים.
לסכסוך בסהרה, שהתרחש בשנות ה-70, הייתה השפעה רבה על היחסים הבינלאומיים של מרוקו. בימיה הראשונים, תמיכת המשטרים האלג'יריים ולובים בחזית פוליסריו אפשרה לזה האחרון להשתלט על יבשת אפריקה. עם זאת, ההתפתחויות הגיאופוליטיות של שנות ה-90 הובילו לכיוון מחדש של עמדות אפריקאיות, הפחיתו בהדרגה את התמיכה בפוליסריו והציעו למרוקו הזדמנות לחזק את יחסיה עם מדינות אפריקאיות רבות ולשכנע את האחרונות לסקור את עמדתן לקראת ביקור בסהרה.
מאז עצמאותה, מרוקו תמיד שמה את שאלת השלמות הטריטוריאלית בלב מדיניות החוץ שלה, במיוחד באפריקה. לאחר העצמאות, היא התקדמה לחיזוק קשריה עם מדינות אפריקאיות מתקדמות, למרות אתגרים אידיאולוגיים, על ידי תמיכה בתנועות שחרור והתנגדות לאימפריאליזם הקולוניאלי. תמיכה זו במטרת העצמאות באפריקה הייתה מרכיב מרכזי בדיפלומטיה המרוקאית, וסייעה לחזק את השפעתה ביבשת.
פרישתה של מרוקו מארגון האיחוד האפריקאי ב-1984 סימנה נקודת מפנה חשובה ביחסיה עם אפריקה. החלטה זו אפשרה לממלכה להעריך מחדש את מדיניותה האפריקאית, להגביר את שיתוף הפעולה עם מדינות רבות ולקבל, ברוב המקרים, תמיכה בשלמותה הטריטוריאלית. שינוי אסטרטגי זה היה גורם מפתח בשכנוע מדינות אפריקאיות רבות לבחון את עמדתן לגבי הסכסוך בסהרה, תוך קבלת החלטות טובות יותר למרוקו.