המשבר בישראל מגיע לשיאו: איומים לפיזור הכנסת, ונתניהו מתמרן כדי למנוע קריסה

בעוד ממשלת ישראל מתמודדת עם אחד המשברים החמורים ביותר שלה, משרד ראש הממשלה מנהל מרוץ נגד הזמן כדי למנוע את קריסת הקואליציה ולדחות את ההצבעה המוקדמת על פיזור הכנסת, שנקבעה ליום רביעי.

זאת על רקע הסלמה חסרת תקדים מצד המפלגות החרדיות, שאיימו לתמוך בפיזור הכנסת אלא אם כן תושג הסכמה על חוק שפטור תלמידי ישיבה משירות צבאי.

יהדות התורה הצהירה במפורש כי "אם לא יוסכם על חוק, נצביע על פיזור הכנסת". בינתיים, תנועת ש"ס ממשיכה להמתין להוראות הרבנים, על רקע סימני ספקנות לגבי רצינותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אחד המקורות שלה הגיב ואמר: "אנחנו מכירים את השיטות של ביבי. הוא לא מוציא חוק, הוא מתמהמה".

נתניהו משקיע מאמצים נמרצים בשעות האחרונות לדחות את ההצבעה המוקדמת על הצעת החוק לפיזור הכנסת. הוא הציג בפני המפלגות החרדיות טיוטה חדשה של חוק גיוס חובה, שתוקנה במידה שניתן יהיה להגן עליה בפני בית המשפט העליון. זאת ללא תיאום עם היועץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון, צעד המהווה סטייה מהנהלים הרגילים.

על פי מקורות יודעי דבר, נתניהו הציע ליו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין לדחות את הסנקציות, ולאפשר תקופת מעבר ל"הסתגלות". בינתיים, מזכיר הממשלה יוסי פוקס מנסה לשכנע את החרדים להעניק לקואליציה שבוע נוסף לפני ההצבעה.

המפלגות החרדיות נוקטות עמדות שונות בנוגע למשבר. בעוד שגוש דגל התורה, בראשות משה גפני, נוטה לתמוך בפיזור הכנסת, ש"ס היא מפלגת ה"נדנדה". עם 11 חברי כנסת, לעומת שבעה בלבד ביהדות התורה, לש"ס יש את הכוח לשנות את ההצבעה.

בינתיים, אגודת ישראל, האגף הקיצוני ביותר ביהדות התורה, ממשיכה לדחוף לפירוק הקואליציה, עם תמיכה ברורה מצד דמויות משפיעות כמו מוטי בבצ'יק, עוזרו של השר יצחק גולדנוף, אותו יש המתארים כ"אדריכל המשבר", למרות נוכחותו הנוכחית בניו יורק, הרחק מזירת האירועים.

הממסד החרדי הפגין פילוג בדעותיו. בעוד הרבנים דב לנדאו ומשה הלל הירש חזרו על תמיכתם בפיזור הכנסת בישיבת חירום בבני ברק, דמויות דתיות מתנועת ש"ס קראו לגישה זהירה יותר. שלושה רבנים בכירים שלחו מכתב חריף ליו"ר המפלגה אריה דרעי, ובו הזהירו מפני קבלת כל חוק שאינו כולל מכסות ברורות או יעדי גיוס ספציפיים.

אך בבוקר יום שלישי, נראה היה שהממסד הדתי ריכך את הטון שלו, ופרסם מסר מתון יותר הקורא "להמתין עד שמועצת גדולי התורה תפרסם החלטה לאחר דיון מעמיק", מה שנתפס כסימן לאפשרות של הסדר מדיני אפשרי.

משקיפים סבורים כי נתניהו מודע לסכנה שבהפיכת ההצעה לפיזור הכנסת ל"כדור שלג פוליטי", שכן עצם העלאתה להצבעה עלולה לעורר דינמיקה פוליטית בלתי נשלטת שעלולה להוביל את המדינה לבחירות מוקדמות.

מקורב לראש הממשלה אמר לתקשורת העברית: "ההצעה לפיזור הממשלה אינה רק צעד משפטי, אלא תהליך הנושא עמו השלכות בלתי ניתנות לעצירה", והזהיר כי קיום ההצבעה היום ללא הסכם עלול ליצור פילוג שיהיה קשה לרסן.

בתוך האופוזיציה התגלעו חילוקי דעות בין מפלגת יש עתיד, בראשות יאיר לפיד, התומך במשיכת הצעות החוק לפיזור הכנסת אם יושג הסדר, לבין ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן, המתעקשת להביא את ההצעה להצבעה ללא קשר לנסיבות, במטרה "לדחוף את ש"ס להכרעה", צעד שעלול להביך את האחרונה מול ציבור הבוחרים החרדי.

עם זאת, מהלך זה טומן בחובו סיכון. על פי כללי הכנסת, אם חוק נדחה בהצבעה, לא ניתן להעלותו שוב במשך שישה חודשים, אלא אם כן יו"ר הכנסת אמיר אוחנה יאשר חריג.

בראיון חריף לאתר החדשות Ynet, אמר מקור חרדי כי נתניהו תמיד משתמש בתירוץ אחר: "פעם בגלל המלחמה, פעם בגלל בני הערובה, ועכשיו בגלל איראן. אנחנו מכירים את השיטות שלו. הוא לא מחוקק חוקים; הוא ממתין זמן". הוא הוסיף: "אם נישאר בלי חוק ברור, הציבור שלנו לא יסלח לנו".

ככל שההצבעה מתקרבת, ההערכה היא שדחייתה בשבוע עלולה למנוע את קריסת הממשלה באופן מיידי. עם זאת, המשבר הפוליטי צפוי להסלים בשבועות הקרובים אלא אם כן תושג נוסחה משפטית המקובלת על כל המפלגות בישראל.

בעוד האפשרות של פיזור הכנסת והכרזה על בחירות חדשות עולה, השאלה נותרת בעינה: האם נתניהו יצליח שוב לנהל את המשבר... או שכדור השלג כבר החל להתגלגל?