- 17:10ביטקוין חצה את שיא כל הזמנים מעל 118,000 דולר
- 16:30עזה: האו"ם מגנה מאות מקרי מוות ליד נקודות סיוע הומניטרי
- 15:45וושינגטון שוקלת את הטבות המכס עבור דרום מזרח אסיה כחלק ממלחמת הסחר שלה
- 15:00ארה"ב מטילה מכסים של 35% על יבוא מקנדה בעקבות התגברות המתיחות המסחרית
- 14:15פסגה חדשה של מרוקו - האיחוד האירופי מתוכננת ברבאט באוקטובר
- 13:30ישראל קוראת לארצות הברית לחדש את תקיפותיה נגד החות'ים ולהקים קואליציה רחבה
- 12:15OPEC+ מתכננת להשעות את עליית הייצור לאחר העלייה המתוכננת בספטמבר
- 12:02כיצד המלחמה האריכה את חייו הפוליטיים של נתניהו: חקירה חושפת את הסודות מאחורי הקלעים.
- 11:30צריכת האנרגיה הנפיצה של בינה מלאכותית מאיימת על יציבות האספקה העולמית
עקבו אחרינו בפייסבוק
חברות מרוקאיות בצומת דרכים: המעבר לכלכלה דלת פחמן
מול אתגרי אקלים הולכים וגדלים ולחץ בינלאומי להפחית את פליטת הפחמן, עסקים מרוקאים מוצאים את עצמם בנקודת מפנה מכרעת במסלולם. המעבר לכלכלה דלת פחמן הוא כיום הכרח אסטרטגי החורג הרבה מעבר לשיקולים סביבתיים פשוטים, והופך למנוף חיוני לחיזוק התחרותיות על הבמה העולמית.
עם פליטות עולמיות העולה על 43 מיליארד טון בשנה, השגת יעדי הסכם פריז דורשת שיפוץ מעמיק של דגמי הייצור והצריכה. בהקשר זה, מרוקו יישמה מדיניות רפורמה שאפתנית, כמו "תוכנית האקלים 2020-2030" ו"אסטרטגיית הפחמן הלאומית", שמטרתן לארגן מחדש את תמהיל האנרגיה של המדינה כך שהוא יתבסס ב-64% על מקורות מתחדשים עד 2030, תוך שאיפה לנייטרליות פחמן עד 2050.
למרות ההתקדמות הללו, חברות מרוקאיות מתמודדות עם אתגרים כלכליים ורגולטוריים משמעותיים. לדוגמה, הכנסת מס פחמן על מוצרים עם טביעת רגל פחמנית גבוהה על ידי האיחוד האירופי משפיעה על כמעט 65% מהיצוא המרוקאי, ובכך מסבכת את התחרותיות של חברות לאומיות בשווקים הבינלאומיים. יחד עם זאת, אימוץ "שינון פחמן" ככלי למדידת טביעת הרגל האקולוגית מעודד חברות להפגין את מחויבותן להפחתת פליטות, בסביבה שבה המשקיעים מייחסים יותר ויותר חשיבות לקריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשל (ESG).
למרות המכשולים הללו, המעבר לכלכלה דלת פחמן מציע הזדמנויות כלכליות ניכרות. חברות העוסקות בנתיב זה מחזקות את מעמדן בשווקים הבינלאומיים, נהנות ממימון בר קיימא ומנהלות את משאביהן בצורה יעילה יותר, ובכך מגדילות את עמידותן בפני תנודות במחירי האנרגיה.
בתהליך זה, למוסדות פיננסיים יש תפקיד מרכזי. בהקשר זה, "בנק אפריקה" אימצה גישה פרואקטיבית בתמיכה בקיימות, על ידי הכשרת הצוותים שלה באמצעות "אקדמיית בנק אפריקה" בשיתוף "Bureau Veritas", על מנת להדריך חברות לקראת פתרונות המימון הטובים ביותר לאסטרטגיות הפחתת הפליטות שלהן.
על מנת להאיץ את המעבר הירוק הזה, הבנק השיק מספר פתרונות פיננסיים חדשניים, כגון:
*כיפה כחולה: תמיכה בהשקעות בניהול מים ושפכים לצמצום טביעת הרגל האקולוגית.
*Cap Energy: מימון ספציפי המקל על המעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים מאובנים.
*פיננסים בר קיימא: פלטפורמת מימון ירוק התומכת בפרויקטים בהתאם ליעדי הפחתת פליטות.
*BMCE FODEP III: תוכנית למלחמה בזיהום תעשייתי, עוזרת להפחית את ההשפעה הסביבתית והבטחת עמידה בתקנים אקולוגיים מודרניים.
לאור התפתחויות אלו, המעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה אתגר אסטרטגי מהותי עבור חברות מרוקו, לא רק כדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות ההולכות וגוברות, אלא גם לחזק את כושר התחרות שלהן ולהבטיח את קיימותן בסביבה כלכלית גלובלית המשתנה ללא הרף.