חמאס פתוח לשחרור הפסקת אש של 5 שנים בעזה, ושחרור חד פעמי של בני ערובה

חמאס פתוח להסכם לסיום המלחמה בעזה, שיביא לשחרור כל בני הערובה ולהבטחת הפסקת אש של חמש שנים, כך אמר גורם רשמי ביום שבת, כאשר צוותי המשא ומתן של הארגון קיימו שיחות עם מתווכים.

משלחת של חמאס ביקרה בקהיר כדי לדון עם מתווכים מצרים בדרכים לצאת מהמלחמה בת 18 החודשים, בעוד שבשטח אמרו כוחות חילוץ כי תקיפות ישראליות בעזה הרגו לפחות 35 בני אדם.

כמעט שמונה שבועות לאחר תחילת מצור הסיוע הישראלי, האו"ם אומר כי מזון ואספקה ​​רפואית אוזלים בשטח.

בכיר חמאס, שדיבר עם AFP בעילום שם, אמר כי הארגון הפלסטיני המיליטנטי "מוכן לחילופי שבויים בקבוצה אחת ולהפסקת אש של חמש שנים".

בהצהרה שפורסמה מאוחר יותר מחמאס נאמר כי משלחתו עזבה את קהיר במוצאי שבת.

הניסיון האחרון לאטום הפסקת אש מגיע בעקבות הצעה ישראלית שחמאס דחה מוקדם יותר החודש כ"חלקית". ההצעה החדשה קוראת במקום זאת להסכם "מקיף" לעצירת המלחמה שהתלקחה בעקבות מתקפת הארגון על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.

ההצעה הישראלית שנדחתה, לדברי בכיר בחמאס, כללה הפסקת אש של 45 יום בתמורה להחזרת 10 בני ערובה חיים.

חמאס דרש בעקביות שהסכם הפסקת אש יוביל לסיום המלחמה, לנסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה ולהגברת הסיוע ההומניטרי.

נסיגה ישראלית ו"סיום קבוע למלחמה" היו אמורים להתרחש גם כן - כפי שהגדיר נשיא ארה"ב דאז ג'ו ביידן - במסגרת שלב שני של הפסקת אש שהחלה ב-19 בינואר אך קרסה חודשיים לאחר מכן.

חמאס ביקש שיחות על השלב השני אך ישראל רצתה להאריך את השלב הראשון.

ישראל דורשת את החזרת כל בני הערובה שנתפסו במתקפה של 2023, ואת פירוק חמאס מנשקו, אותו דחה הארגון כ"קו אדום".

"הפעם נתעקש על ערבויות בנוגע לסיום המלחמה", אמר מחמוד מרדווי, בכיר בחמאס, בהצהרה.

"הכיבוש יכול לחזור למלחמה לאחר כל הסכם חלקי, אך הוא לא יכול לעשות זאת עם הסכם מקיף וערבויות בינלאומיות".

מאוחר יותר ביום שבת, בכיר חמאס אוסאמה חמדאן חזר ואמר כי "כל הצעה שלא כוללת הפסקה מקיפה וקבועה של המלחמה לא תיבחן".

"לא נטוש את כלי הנשק של ההתנגדות כל עוד הכיבוש נמשך", אמר בהצהרה.

הבית קרס".

ישראל תקפה שוב את עזה ביום שבת.

מוחמד אל-מור'ייר, בכיר בסוכנות ההצלה וההגנה האזרחית של השטח, אמר לסוכנות הידיעות AFP כי מספר ההרוגים עלה ללפחות 35.

בעיר עזה, בצפון השטח, מסרה ההגנה האזרחית כי תקיפה על בית משפחת ח'ור הרגה 10 בני אדם והותירה כ-20 נוספים לכודים בהריסות.

אום וליד אל-חור, ששרדה את הפיגוע, אמרה ש"כולם ישנו עם ילדיהם" כשהתקיפה התרחשה ו"הבית קרס עלינו".

במקומות אחרים ברחבי עזה, 25 בני אדם נוספים נהרגו, אמרו כוחות החילוץ.

לא נמסרה תגובה מיידית מצד הצבא הישראלי על התקיפות האחרונות, אך נאמר כי "1,800 מטרות טרור" הותקפו ברחבי עזה מאז חידוש המערכה הצבאית ב-18 במרץ.

הצבא הוסיף כי "מאות טרוריסטים" נהרגו גם כן.

קטאר, ארצות הברית ומצרים תיווכו את הפסקת האש שהחלה ב-19 בינואר ואפשרה עלייה בסיוע, לצד חילופי בני ערובה ואסירים פלסטינים המוחזקים על ידי ישראל.

בעוד שישראל וחמאס חלוקים בדעתם לגבי השלב הבא של הפסקת האש, ישראל קיצצה את כל הסיוע לעזה לפני שחידשה את ההפצצות, ולאחר מכן התקפה קרקעית.

תושבי עזה "גוססים באיטיות"

מאז, על פי משרד הבריאות בשטח הנשלט על ידי חמאס, נהרגו לפחות 2,111 פלסטינים, מה שהביא את מספר ההרוגים הכולל במלחמה בעזה ל-51,495 בני אדם, רובם אזרחים.

התקפת חמאס שהציתה את המלחמה הביאה למותם של 1,218 בני אדם בצד הישראלי, רובם אזרחים, על פי סיכום של סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) המבוסס על נתונים ישראליים רשמיים.

חמושים חטפו גם 251 בני אדם, 58 מהם עדיין מוחזקים בעזה, כולל 34 שהצבא הישראלי טוען שהם מתים.

ישראל אומרת שהקמפיין הצבאי נועד לאלץ את חמאס לשחרר את השבויים הנותרים.

ביום שישי, תוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP) מסרה כי מטבחי הארוחות החמות שסיפקה מזון בעזה "צפויים להיגמר לחלוטין ממזון בימים הקרובים".

ביום שבת, צילומי AFP הראו תורים של אנשים הממתינים למזון מול מטבח קהילתי.

"אין אוכל במטבח החופשי, אין אוכל בשווקים... אין קמח או לחם", אמר תושב צפון עזה, ואיל עודה.

בכיר באו"ם, ג'ונתן ויטל, אמר כי תושבי עזה "גוססים לאט".

"זה לא רק עניין של צרכים הומניטריים אלא גם של כבוד", אמר ויטל, ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטחים הפלסטיניים, לעיתונאים.