טראמפ מזהיר כי ארה"ב תתערב אם איראן תפעל נגד מפגינים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרסם אזהרה חדה לאיראן ביום שישי, והכריז כי אמריקה "מוכנה" להתערב אם טהרן תשתמש בכוח קטלני נגד מפגינים, בעוד הרפובליקה האסלאמית מתמודדת עם אי השקט הגדול ביותר שלה מאז הפגנות מחסה אמיני בשנת 2022.
המסר התוקפני של טראמפ, שפורסם ב-Truth Social, מגיע על רקע ייאוש כלכלי גובר, עימותים נרחבים עם כוחות הביטחון ולפחות חמישה מקרי מוות מאושרים בשבוע האחרון.
"אם איראן תירה ותהרוג באלימות מפגינים שלווים, ארצות הברית של אמריקה תבוא להצילם", כתב טראמפ, תוך שהוא מהדהד את הניסוח הלוחמני שהפיץ לראשונה בשנת 2017 במהלך המתיחות בצפון קוריאה.
הפוסט, שסומן ב-29 בדצמבר 2025, צבר מיליוני צפיות, מה שמאותת על חזרה מוקדמת לעמדתו הקשה כלפי טהרן שבועות ספורים לאחר תחילת כהונתו השנייה.
ההפגנות פרצו בסוף דצמבר על רקע המשבר הכלכלי המעמיק באיראן, שהוחמר על ידי שנים של סנקציות, ניהול כושל ותעדוף מיליציות פרוקסי על פני רווחת פנים.
הריאל צנח לשפל שיא של 850,000 דולר לדולר עד ה-28 בדצמבר, מה שהביא את האינפלציה לשיא של 50% והכפיל את מחירי המזון הבסיסי תוך חודשים.
ההפגנות החלו כהתקהלויות מקומיות על קיצוצי סובסידיות, אך התפשטו במהירות ברחבי המדינה.
עד ה-31 בדצמבר, 17 מתוך 31 המחוזות של איראן דיווחו על הפגנות, כולל ערים גדולות כמו אספהאן, שיראז ותבריז.
המונים קראו "מוות לדיקטטור" ו"אנחנו לא רוצים רפובליקה אסלאמית", תוך שילוב תלונות כלכליות עם רגשות אנטי-משטר גוברים.
ארגוני זכויות אדם דיווחו על למעלה מ-200 מעצרים בשבוע הראשון ועל הפסקות אינטרנט נרחבות שמטרתן לחנוק את התיאום.
האלימות הסלימה ביום השנה החדשה, כאשר עימותים באזנה, מחוז לורסטאן, הותירו לפחות שלושה מפגינים הרוגים ו-17 פצועים במהלך פשיטה על תחנת משטרה.
פקחים עצמאיים אישרו חמישה הרוגים בסך הכל, כולל נער במשהד.
בתגובה, הממשלה הורתה על סגירה כמעט מוחלטת של משרדים, אוניברסיטאות ועסקים ב-21 מחוזות, מה שהגביר את התסכול הציבורי.
אנליסטים מציינים כי בניגוד למחאות זכויות הנשים ב-2022, האי-שקט הנוכחי מבוזר, מה שהופך אותו לעמיד ועלול לערער את יציבותו של המשטר.
תמיכה וצלצולים
פוסט ה"אמת" של טראמפ מגיע בעקבות הערות קודמות שמתחו ביקורת על טהרן על "פתיחת אש שגרתית על מפגינים".
מזכיר המדינה מרקו רוביו קרא גם לאיראן לכבד התכנסויות שלווה, והזהיר מפני "השלכות חמורות". ניסוח "נעול וטעון", סימן היכר של סגנונו ההיפרבולי של טראמפ, מאותת על מוכנות צבאית מבלי לציין פעולה.
מבחינה היסטורית, לגישתו הקשה של טראמפ היו תוצאות מעורבות.
קמפיין "הלחץ המקסימלי" שלו (2017-2021) הטיל סנקציות משתקות אך עודד את איראן להאיץ את העשרת האורניום ולהרחיב את פעילותה כגורם פרוקסי.
תקיפה באמצעות מזל"ט בשנת 2020, בה נהרגה מפקד משמרות המהפכה קאסם סולימאני, כמעט והציתה מלחמה בקנה מידה כולל.
כעת, האסטרטגיה של ממשלו מתחייבת לתמוך ב"איראנים אוהבי חופש" באמצעות שידורים וסנקציות ממוקדות, מה שמותיר שאלות לגבי היקף ההתערבות הפוטנציאלית.
הנהגת איראן גינתה את אזהרתו של טראמפ.
הנשיא מסעוד פזשקיאן תיאר זאת כניסיון זר לנצל את אי השקט הפנימי, בעוד המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, כינה זאת לוחמה פסיכולוגית וגייסה את מיליציות הבסיג'.
התקשורת האיראנית הגבירה את האיומים בסגירת מיצרי הורמוז, נתיב נפט עולמי קריטי, מה שסימן השלכות אזוריות אפשריות.
למרות הרטוריקה, המסר עורר אנרגיה בקרב המפגינים, שחלקם נשאו עותקים מודפסים של פוסט של טראמפ תוך כדי שריפת בובות חמינאי.
פעילים גולים בירכו על כך כדחיפה מורלית, אם כי חלקם נותרו סקפטיים לגבי תמיכתה המוחשית של ארה"ב.
בוושינגטון התגובות חלוקות. דמוקרטים בסנאט ביקרו את המסר של טראמפ כפזיז, בעוד הרפובליקנים בבית הנבחרים שיבחו אותו כבהירות מוסרית.
מקורות בפנטגון אישרו את מיקום מחדש של מפציצי B-52 לדייגו גרסיה כהפגנת כוח, אם כי גורמים רשמיים הדגישו כי צעדים דיפלומטיים והומניטריים נותרו התגובה העיקרית.
התגובות הבינלאומיות מעורבות באותה מידה.
ישראל הביעה תמיכה חזקה, האיחוד האירופי קרא לאיפוק והציע לתווך בשיחות הכלכליות, בעוד רוסיה וסין גינו את האיום האמריקאי, והבטיחו סיוע כספי לטהרן.
שווקי הנפט הגיבו מיד, כאשר נפט גולמי מסוג ברנט עלה ב-3% על רקע חששות משיבושים במצרי הורמוז.
מומחים מזהירים כי כל התערבות אמריקאית עלולה להסלים את המתיחות לסכסוך אזורי.
תקיפות שליחים, תקיפות תגמול וחוסר יציבות כלכלית עלולים לסבך את ארה"ב עוד יותר, בעוד שאיראנים מן השורה ממשיכים להתמודד עם לחצים קיומיים. "אנחנו לא רוצים מלחמה, אנחנו רוצים לחם וחופש", אמר מפגין באספהאן. "אבל אם טראמפ מתכוון לזה, אולי הוא סוף סוף יטיל את הכף."