- 16:15קריפטו: נקודת מפנה היסטורית, בהנעה ארצות הברית, לקראת 4 טריליון דולר
- 15:30מרוקו מחזקת את מעמדה כשחקן מפתח בביטחון תזונתי עולמי
- 14:45מרוקו: עלייה כלכלית המונעת על ידי חזונו של הוד מלכותו המלך מוחמד השישי
- 14:05יהודי מרוקו קוראים להכרה בראש השנה העברי כחג לאומי
- 14:00ביקור פרלמנטרי אסטרטגי: יו"ר האסיפה הלאומית של וייטנאם צפוי להגיע למרוקו
- 13:15שר החוץ הישראלי: הורינו על שליחת סיוע לדרוזים בסווידא
- 12:30לקראת עידן חדש של שיתוף פעולה: האיחוד האירופי מכין שותפות אסטרטגית עמוקה עם מרוקו
- 10:45בית הדין הפלילי הבינלאומי מאשר צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט למרות בקשה ישראלית
- 10:00פגישה פרלמנטרית מרוקאית-פלסטינית: מחויבות מחודשת לעניין הפלסטיני
עקבו אחרינו בפייסבוק
יהודי מרוקו קוראים להכרה בראש השנה העברי כחג לאומי
קולות מהקהילה היהודית המרוקאית דגלו לאחרונה בהכללת ראש השנה העברי, המכונה ראש השנה, כחג רשמי במרוקו. דרישה זו, שהובעה במהלך מפגש אינטלקטואלי שאורגן על ידי האקדמיה לחסן ליוסי, המסונפת למפלגת התנועה העממית, היא חלק מרצון רחב יותר להכיר באופן מלא בגיוון הדתי והתרבותי המהווה את הזהות המרוקאית.
ג'קי קדוך, נשיא הקהילה היהודית מרקש-סאפי, הביע תקווה שחג דתי זה יוכל לקבל הכרה רשמית, בדומה לשנה האמזיג'ית החדשה, שנקבעה לאחרונה כחג לאומי. הוא הדגיש כי מחווה סמלית זו תתרום לחיזוק ההכלה והאחדות הלאומית. לדבריו, יהדות מרוקו מייצגת עמוד תווך היסטורי של החברה המרוקאית, וציין את מרקש כדוגמה חיה לדו-קיום בשלום בין יהודים למוסלמים.
קדוך הזכיר גם כי יהודי מרוקו תמיד נהגו בחופשיות באמונתם ושמרו על קשרים חזקים עם בני ארצם המוסלמים. הוא הדגיש את הקשר העמוק של בני התפוצה היהודית המרוקאית לארץ מוצאם, תחושת נאמנות ושייכות שלדבריו מצדיקה לחלוטין את ההכרה הרשמית בחג זה.
דיון זה זכה להדים רבים ברשתות החברתיות. משתמשי אינטרנט רבים קיבלו בברכה את הבקשה הזו כצעד קדימה לקראת זהות לאומית כוללת, הנאמנה לחוקה המרוקאית, המכירה במפורש בתרומת היהדות לתרבות המרוקאית. עבור תומכיה, הכרזת ראש השנה כחג ציבורי תחזק את תחושת השייכות של האזרחים היהודים ותקדם את מודל הדו-קיום המרוקאי.
קולות אחרים, שמורים יותר, הזהירו מפני כל בלבול בין בקשה לגיטימית זו לבין סוגיות גיאופוליטיות הקשורות לישראל. חלק מהדוברים ציינו כי ישנם ארגונים יהודיים המתנגדים לציונות, תוך הדגשת הצורך לנתק הכרה תרבותית ודתית מכל ניצול פוליטי.
מעבר לדיון המיידי, הצעה זו מעלה שאלות מהותיות לגבי ניהול הפלורליזם במרוקו. היא מעמידה בספק את יכולתה של המדינה לשלב אחדות לאומית עם כבוד לגיוון פנימי, תוך ביסוס תדמיתה כארץ של סובלנות ודיאלוג.