ישראל: מפלגות האורתודוקסיות מפולגות בנושא גיוס חובה בעוד שיחות הקואליציה מתהוות
הנוף הפוליטי של ישראל מתמודד עם חוסר ודאות מחודש כאשר חילוקי דעות בנושא גיוס חובה מעמיקים את הפערים בין שתי המפלגות האולטרה-אורתודוקסיות המרכזיות במדינה. בעוד שמפלגת יהדות התורה נראית מוכנה יותר לשקול פשרות בנושא המחלוקתי, ש״ס ממשיכה לשמור על עמדה נוקשה יותר, דבר שעשוי complicate את המשא ומתן על הקמת הממשלה הבאה.
הדיון על פטורים משירות צבאי חובה לגברים אולטרה-אורתודוקסים הפך לאחד האתגרים הפוליטיים המרכזיים בישראל. הנושא נושא משמעות רבה לבניית קואליציות, במיוחד כאשר מספר דמויות פוליטיות מנסות להקים בריתות חדשות לקראת הבחירות לפרלמנט בשנת 2026.
יהדות התורה מסמנת גמישות רבה יותר
אבשלום יוסטמן, נציג בכיר בזרם אגודת ישראל בתוך יהדות התורה, ציין כי מפלגתו מוכנה לנהל דיונים עם קבוצות פוליטיות שונות, כולל כאלה הקשורות לגדי Eisenkot.
בשיחה עם השידור הציבורי הישראלי קן, יוסטמן הציע כי מפלגתו עלולה לתמוך בפתרון חקיקתי שיתייחס לגיוס צבאי, בתנאי שהוא מציע ערבויות מספקות.
הערותיו מצביעות על שינוי אפשרי בעמדת המשא ומתן של חלק מהנציגים האולטרה-אורתודוקסים. בין האפשרויות שיכולות להיבחן כעת נמצאות אמצעים המכוונים לגברים צעירים שאינם ממשיכים בלימודיהם הדתיים, כולל סנקציות פוטנציאליות.
הצעות כאלה ייצגו סטייה מעמדות שהיו נחשבות בעבר לבלתי מקובלות על ידי חלקים מהממסד הפוליטי האולטרה-אורתודוקסי.
עם זאת, המפלגה נשארת מפולגת בנוגע לפרטים. מנהיג יהדות התורה יצחק גולדקנופף חזר על התנגדותו למכסת גיוס ולצעדים עונשיים, והדגיש את הקשיים הכרוכים בהגעה לעמדה משותפת.
הדיון על פטור ישיבות נשאר מרכזי
בלב המחלוקת עומד מעמד התלמידים הלומדים בישיבות, מוסדות דתיים המוקדשים ללימוד יהודי.
המפלגות האולטרה-אורתודוקסיות הגנו באופן מסורתי על פטורים המאפשרים לתלמידים זכאים להקדיש את עצמם ללימודים דתיים במקום לשרת בשירות צבאי חובה.
הדיונים הפוליטיים הנוכחיים מתמקדים במציאת איזון בין שמירה על פטורים עבור חלק מהתלמידים לבין הכנסת דרישות שירות צבאי עבור אחרים.
עם זאת, מספר שאלות יסודיות נותרות ללא תשובה, כולל כמה תלמידים יהיו זכאים לפטורים, אילו אנשים צפויים להתגייס ומהן הענישות שיכולות לחול על מי שלא מציית.
ללא הסכמה על הוראות אלו, המשא ומתן צפוי להישאר קשה, למרות הרצון המופגן של חלק מהנציגים הפוליטיים לחקור הסדרים חלופיים.
ש״ס שומרת על עמדתה הנוקשה
בניגוד לדמויות מסוימות בתוך יהדות התורה, מנהיג ש״ס אריה דרעי שומר על גישה הרבה יותר מגבילה.
דרעי הבהיר כי מפלגתו לא תתמוך או תשתתף בממשלה אלא אם כן החקיקה תבטיח את המעמד החוקי של תלמידי הישיבות.
הוא גם דחה הצעה מגדי Eisenkot שתכניס מגבלות על מספר התלמידים הזכאים לפטורים צבאיים. דרעי מתנגד לתת לרשויות המדינה את הכוח לקבוע אילו תלמידים יכולים להמשיך את לימודיהם הדתיים מבלי להיכנס לשירות צבאי.
עמדת ש״ס, אפוא, משאירה מעט מקום לפשרות תחת ההצעות הנדונות כיום.
בריתות קואליציוניות מוסיפות שכבת מורכבות נוספת
מעבר למחלוקת על גיוס צבאי, חישובים פוליטיים מפרידים עוד יותר בין שתי המפלגות האולטרה-אורתודוקסיות.
ש״ס שללה את האפשרות להצטרף לממשלה בראשות Eisenkot ללא השתתפות הליכוד, המפלגה בראשות בנימין נתניהו. המפלגה גם תמכה בנתניהו כמועמד המועדף להקים את הממשלה הבאה.
יהדות התורה, בינתיים, בחרה לא להמליץ על מועמד כלשהו לראשות הממשלה, מה שמשאיר גמישות רבה יותר למשא ומתן פוטנציאלי עם מחנות פוליטיים שונים.
מגעים לא רשמיים בין נציגי תנועת יש״ר של Eisenkot ויהדות התורה מציעים כי הסדרים קואליציוניים חלופיים נותרו אפשריים.
עם זאת, היעדר עמדת מאוחדת בין המפלגות האולטרה-אורתודוקסיות עשוי להקשות מאוד על המשא ומתן.
גיוס חובה עשוי לעצב את הממשלה הבאה של ישראל
ההבדלים ההולכים ומתרקמים בין יהדות התורה לש״ס מדגישים כיצד הדיון על שירות צבאי עשוי להפוך לגורם מכריע בהגדרת הקונפיגורציה הפוליטית הבאה של ישראל.
עבור מפלגות השואפות לבנות רוב פרלמנטרי, השגת תמיכת נציגים אולטרה-אורתודוקסיים עשויה לדרוש פשרות קשות על פטורים דתיים וחובות גיוס.
בעוד שההצהרות האחרונות של יהדות התורה מצביעות על כך שהמשא ומתן עשוי להניב אפשרויות חדשות, ש״ס ממשיכה לדרוש הגנות חוקיות חזקות יותר עבור תלמידי הישיבות.
בשלב זה, לא צצה הסכמה מקיפה בין שתי המפלגות. המידה שבה כל אחת מהקבוצות מוכנה לשנות את דרישותיה עשויה להשפיע בסופו של דבר על המשא ומתן הקואליציוני ולקבוע את הכיוון של הממשלה הבאה של ישראל.