- 17:10ביטקוין חצה את שיא כל הזמנים מעל 118,000 דולר
- 16:30עזה: האו"ם מגנה מאות מקרי מוות ליד נקודות סיוע הומניטרי
- 15:45וושינגטון שוקלת את הטבות המכס עבור דרום מזרח אסיה כחלק ממלחמת הסחר שלה
- 15:00ארה"ב מטילה מכסים של 35% על יבוא מקנדה בעקבות התגברות המתיחות המסחרית
- 14:15פסגה חדשה של מרוקו - האיחוד האירופי מתוכננת ברבאט באוקטובר
- 13:30ישראל קוראת לארצות הברית לחדש את תקיפותיה נגד החות'ים ולהקים קואליציה רחבה
- 12:15OPEC+ מתכננת להשעות את עליית הייצור לאחר העלייה המתוכננת בספטמבר
- 12:02כיצד המלחמה האריכה את חייו הפוליטיים של נתניהו: חקירה חושפת את הסודות מאחורי הקלעים.
- 11:30צריכת האנרגיה הנפיצה של בינה מלאכותית מאיימת על יציבות האספקה העולמית
עקבו אחרינו בפייסבוק
"כאשר מרוקו השריפית מחבקת את שורשיה היהודיים: סיפור של סובלנות ואחדות"
הקהילה היהודית במרוקו, שנוכחותה נמשכת במשך אלפי שנים, היא אחת מהקהילות העתיקות ביותר בעולם הערבי. כבר בעת העתיקה מצאו היהודים מקלט במרוקו לאחר חורבן בית המקדש הראשון בירושלים בשנת 586 לפני הספירה. מאז, הם חיו לצד המוסלמים המרוקאים, חולקים עמם רגעים של שגשוג לצד תקופות מאתגרות יותר.
חשוב לזכור כי תחת השושלות המרוקאיות השונות, היהודים נהנו בדרך כלל מהגנה מלכותית. הם נחשבו כ"אהל אל-ד'ימה", מעמד שניתן ללא-מוסלמים בחברות האסלאמיות, המבטיח להם ביטחון בתמורה למסים מסוימים. מסגרת זו אפשרה ליהודים לקיים את דתם בחופשיות ולהשתלב בחיים החברתיים והכלכליים של הממלכה. לאורך המאות, הם פרחו בתחומי המסחר, המלאכה והפיננסים.
במישור הכלכלי, היהודים המרוקאים מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח הממלכה. אכן, הם היו ידועים במומחיותם במסחר בינלאומי, במיוחד בערים אסווירה, פאס ומרקש, שם ניהלו קשרים מסחריים עם אירופה. בנוסף, רבים מהם שירתו כיועצים פיננסיים בחצר הסולטנים המרוקאים. מעורבות זו חיזקה את הקשרים בין היהודים והמוסלמים, וקידמה דו-קיום שליו.
יתרה מזאת, תרומותיהם התרבותיות של היהודים במרוקו הן בלתי ניתנות להכחשה. השפעתם ניכרת במוזיקה, במטבח ואפילו בחלק מהחגים המרוקאים, כמו חג המימונה הנחגג בסיום פסח, שגם הקהילות המוסלמיות נהנות ממנו. אינטראקציה תרבותית זו מעידה על יחסים עמוקים ומושרשים בין שתי הקהילות.
אף על פי כן, למרות תקופות מתיחות מסוימות, היחסים בין היהודים והמוסלמים במרוקו נותרו יציבים יחסית. דוגמה בולטת להגנה המלכותית היא עמדתו של הסולטאן מוחמד החמישי במהלך מלחמת העולם השנייה. כאשר משטר וישי הטיל חוקים אנטישמיים, סירב הסולטאן למסור את היהודים המרוקאים לידי השלטונות הנאצים והצהיר על מעמדם כאזרחים מרוקאים. מעשה אומץ זה נחרט בזיכרון הקולקטיבי של הקהילה היהודית.
לאחר קבלת העצמאות של מרוקו בשנת 1956, מרבית היהודים המרוקאים היגרו לישראל, צרפת או קנדה, אם כי רבים מהם שומרים על קשרים הדוקים עם מולדתם. כיום, כ-2,000 עד 3,000 יהודים חיים עדיין במרוקו, בעיקר בקזבלנקה. קהילה זו, אף שהיא מצומצמת, ממשיכה לשמר את מסורותיה ולהשתתף בחיים החברתיים של המדינה. המלך מוחמד השישי אף יזם מספר פעולות לשימור המורשת היהודית, כולל שיפוץ בתי כנסת ובתי עלמין.
לכן, מרוקו ממשיכה להתבלט ביכולתה לשמור על דו-קיום בין יהודים למוסלמים. כיום, היחסים הבין-דתיים מסומנים בכבוד הדדי, ומפגשים בין שתי הקהילות נפוצים. מודל סובלנות זה הופך את מרוקו לדוגמה נדירה בעולם הערבי-מוסלמי.
לסיכום, אף על פי שהקהילה היהודית פחתה במספרה, מורשתה במרוקו נותרה חזקה. הממלכה, תחת שמירתה של המלוכה, ממשיכה לשמר דו-קיום הרמוני זה, המהווה הוכחה לקשר העמוק לערכים של סובלנות וכבוד הדדי.