- 11:30צריכת האנרגיה הנפיצה של בינה מלאכותית מאיימת על יציבות האספקה העולמית
- 10:44מרוקו מברכת על משלחת אפריקאית כדי לדון בעתיד הטרנספורמציה הדיגיטלית באפריקה
- 10:23מרוקו במשא ומתן מתקדם עם אמבראר: לקראת ברית אסטרטגית עם ברזיל
- 10:00מרוקו מוכנה להפוך לשחקנית גרעינית הודות לאורניום הכלול בסלע הפוספט שלה
- 09:15האוכלוסייה הפלסטינית מגיעה ל-15.2 מיליון, עם ירידה היסטורית במספר תושבי עזה
- 09:02האו"ם מביא דלק לעזה בפעם הראשונה מזה 130 יום: דובר
- 08:30מרוקו מאשררת מחדש במלאבו את התפקיד המרכזי של שיתוף הפעולה דרום-דרום בפיתוח אפריקה
- 08:23נשיא הסנאט הניגרי מברך על שותפות כלכלית דינמית עם מרוקו
- 07:45הסחר בין מרוקו לצ'ילה צומח בחוזקה, עם צמיחה של 31.5% מאז 2019
עקבו אחרינו בפייסבוק
כיצד שינויי האקלים מעצבים את החקלאות העולמית ואת התגובות הקיימות הנדרשות
שינויי האקלים הם כעת אחד האתגרים הדחופים ביותר של זמננו. אם השפעתה גלובלית, החקלאות העולמית מושפעת במיוחד. עליית טמפרטורות, התגברות אירועי אקלים קיצוניים ושינויים בדפוסי המשקעים משנים באופן עמוק את תנאי ייצור המזון. מול התבוננות מדאיגה זו, צצים פתרונות עמידים, למרות שהיישום שלהם מורכב ודורש התגייסות גלובלית.
החקלאות העולמית שהועמדה למבחן על ידי האקלים
המגזר החקלאי פגיע במיוחד לגחמות האקלים. מצד אחד, בצורת ממושכת הורסת יבולים, מצד שני, שיטפונות הורסים אדמות מעובדות. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), כ-20 עד 30% מייצור המזון העולמי כבר מושפע מאירועי מזג אוויר קיצוניים. מדינות מתפתחות, הממוקמות לרוב באזורים החשופים ביותר, הן הראשונות להיפגע.
סוגיית ביטחון תזונתי
השפעת שינויי האקלים על החקלאות היא לא רק שאלה של תשואה, אלא גם של ביטחון תזונתי נוסף לכך ההשפעה העקיפה של שינויי האקלים על מחירי המזון. לחוסר יציבות הקציר יש השלכות על השווקים העולמיים, מה שמוביל לעליית מחירים שמשפיעה במיוחד על אוכלוסיות חלשות. כך, משבר האקלים הופך גם למשבר חברתי וכלכלי, המחמיר את אי השוויון בעולם.
לקראת פתרונות ברי קיימא: תגובה קולקטיבית
מול מצב זה, חקלאות בת קיימא מתגלה כמפתח למזעור השפעות שינויי האקלים. פתרונות כבר קיימים, אבל הם דורשים שינוי עמוק בפרקטיקות החקלאות העולמיות.
חקלאות מתחדשת: פתרון מבטיח
חקלאות רגנרטיבית, הדוגלת בפרקטיקות כמו מחזור יבולים, קומפוסט וכיסוי אדמה, מסייעת בשיקום הקרקע, בלכידת פחמן והגברת העמידות בפני אירועי מזג אוויר קיצוניים. הוא מייצג תגובה יעילה, מכיוון שהוא משפר את המגוון הביולוגי, איכות הקרקע ומפחית את התלות בכימיקלים.
גידולים עמידים, כמו דוחן או זנים מסוימים של אורז עמידים לבצורת, הם גם אפשרות. גידולים אלו, שפותחו באמצעות תוכניות מחקר על המגוון הביולוגי, מבטיחים ייצור יציב למרות תנאי אקלים קשים.
חדשנות טכנולוגית בשירות החקלאות
גם להתקדמות הטכנולוגית, כמו חקלאות מדויקת, יש תפקיד. באמצעות מל"טים, חיישנים ונתונים בזמן אמת, חקלאים יכולים לנהל טוב יותר את משאבי המים, לייעל את התשואות ולהפחית את אובדן היבול. כך למשל, מערכות השקיה חכמות מאפשרות להתאים את השימוש במים בהתאם לצרכים הספציפיים של הגידולים, דבר שהוא מכריע בהתחשב במיעוט המשאב הזה.
מדיניות אקלים ומחויבות גלובלית
עם זאת, פתרונות טכניים אינם מספיקים ללא רצון פוליטי גלובלי. הסכמים בינלאומיים, כמו הסכם פריז, חיוניים לתיאום מאמצים גלובליים להפחתת פליטת גזי חממה ולמימון פרויקטים של הסתגלות לאקלים באזורים פגיעים.
שיתוף פעולה בינלאומי חיוני מכיוון שמשבר האקלים הוא אתגר עולמי. יוזמות כגון קרן האקלים הירוק, התומכת במדינות מתפתחות בפרויקטי ההסתגלות שלהן ובמעבר לפרקטיקות חקלאיות בנות קיימא יותר, הן צעדים חיוניים. אבל יישום פתרונות אלה תלוי במחויבות של ממשלות, עסקים וחברה אזרחית.
החקלאות של המחר: דרך מלאה במלכודות
שינויי האקלים הם אתגר משמעותי עבור החקלאות העולמית, אך הוא אינו בלתי עביר. קיימים פתרונות, טכנולוגיות חדשניות עומדות לרשותנו, ופרקטיקות חקלאיות בנות קיימא יכולות לשנות את הדרך בה אנו חקלאים. עם זאת, כדי שהפתרונות הללו יתבצעו בקנה מידה גדול, צריכה להיות מהפכה של ממש בדרך הביצוע והמימון של מדיניות חקלאית.