מומחים מדגישים את ההתקדמות הדיפלומטית של מרוקו בנושא סהרה המערבית תחת הנהגתו של המלך מוחמד השישי.

מומחים הדגישו ביום שני ברבאט את הישגי הממלכה בנושא סהרה המערבית, הודות לתפקידה הפעיל של הדיפלומטיה המרוקאית בהנהגתו של הוד מלכותו המלך מוחמד השישי. הדיון התקיים במהלך סימפוזיון שאורגן על ידי בית היועצים תחת הכותרת "הפרלמנט המרוקאי וסוגיית הסהרה: לקראת דיפלומטיה מקבילה יעילה וסנגוריה מוסדית יעילה".

במהלך מושב נושאי בנושא "סוגיית הסהרה המרוקאית בממשל האומות המאוחדות, התפתחויות בתיק וסיכויים לפתרון סופי של הסכסוך", הדגישו מומחים כי סוגיית הסהרה המרוקאית חוותה התקדמות משמעותית בתהליך הדיפלומטי שלה, במיוחד לאור התמיכה הגוברת ביוזמת האוטונומיה המרוקאית שהביעו מספר מדינות.

בהקשר זה, הדוברים הדגישו את התפקידים הגדלים של מוסדות לאומיים, כולל הפרלמנט, ארגוני זכויות אדם והחברה האזרחית, בקידום המטרה הלאומית ברמה האפריקאית והבינלאומית, בין אם באמצעות פעולות קונקרטיות בארגונים בינלאומיים ובין אם באמצעות דיפלומטיה פרלמנטרית.

בנאומו באירוע זה, הדגיש אידריס אל אופיר, ממשרד החוץ, שיתוף הפעולה האפריקאי והמרוקאים בחו"ל, כי ההחלטות הדיפלומטיות הריבוניות המכירות בסהרה המרוקאית עולות בקנה אחד לחלוטין עם הנורמות והנהלים הדיפלומטיים, ובמיוחד עם אמנת וינה משנת 1963 המסדירה את היחסים הקונסולריים.
הוא אמר כי תמיכה ברורה בסהרה המרוקאית באה לידי ביטוי באופן מעשי באמצעות פגישות של ועדות משותפות בין מרוקו למספר מדינות אפריקאיות ידידותיות בלעיון ובדאחלה, בנוסף לביקורים כלכליים קבועים שמבצעות משלחות זרות כדי לחזק את תנופת הפיתוח באזורים הדרומיים.

בהקשר זה, הוא קרא לאומות המאוחדות לקחת בחשבון את ההכרות הללו בסהרה המרוקאית בעת התייחסות לסוגיה זו, והוסיף כי "התפתחות חשובה זו מדגימה כי סוגיית הסהרה המרוקאית יכולה להיפתר רק במסגרת כיבוד ריבונותה של מרוקו ושלמותה הטריטוריאלית המלאה", והדגיש כי "מרוקו נעה בהתמדה לקראת מציאת פתרון לסוגיית הסהרה במסגרת כיבוד מלא לריבונותה הטריטוריאלית".
אל-מוסאווי אל-אג'לאווי, חוקר במרכז ללימודי אפריקה והמזרח התיכון, התייחס מצידו למסלול ההיסטורי של סוגיית סהרה המערבית, הן ברמת הדיון במסגרת האומות המאוחדות והן בהחלטות מועצת הביטחון. הוא טען כי יוזמת האוטונומיה המרוקאית, שהוצגה על ידי מרוקו כדי לפתור בעיה זו, עולה בקנה אחד עם הלגיטימציה הבינלאומית.

מצידה, עאישה דואיהי, נשיאת המרכז הבינלאומי לשלום, דמוקרטיה וזכויות אדם, הדגישה כי סוגיית סהרה המערבית חווה התפתחויות משמעותיות המונעות על ידי בגרות יוזמת האוטונומיה המרוקאית. בהקשר זה, היא ציינה כי הממלכה "עברה מהגנה על מטרתה הלאומית להצגת יוזמה ריאליסטית התואמת סטנדרטים בינלאומיים, המבוססת על גישה פרואקטיבית ודינמית שהעניקה סדרי עדיפויות מחדש לנושא ברמה הבינלאומית".

היא הוסיפה כי גישת זכויות האדם היא עמוד תווך בחיזוק נוכחותה של מרוקו במנגנוני האו"ם, וציינה כי דוחות שונים של האו"ם שיבחו שוב ושוב את "מעורבותה הקונסטרוקטיבית" של הממלכה ואת מאמצי הפיתוח בסהרה המרוקאית.

חוקר מדע המדינה סעיד תמסמני ציין כי סהרה מרוקאית הפכה למוקד משיכה גיאו-אקונומי הודות לפרויקטים גדולים כמו נמל דאכלה האטלנטי, היוזמה האטלנטית וצינור הגז ניגריה-מרוקו.
מר טמסמני קרא למיסוד העבודה הדיפלומטית הפרלמנטרית על ידי הקמת קבוצות פרלמנטריות קבועות להגנה על הסהרה המרוקאית, תוך איחוד נציגים פוליטיים שונים ומומחים משפטיים ודיפלומטיים.

הוא גם הצהיר כי "גופים פרלמנטריים יבשתיים ובינלאומיים מהווים מרחבים אסטרטגיים שבהם נוכחותה של מרוקו נדרשת להרחיב ולכוון אותה לאימוץ עמדות התומכות ביוזמת האוטונומיה, במטרה לחזק את הדיפלומטיה הפרלמנטרית הפרואקטיבית".

כנס זה נופל במסגרת סדר היום של קבוצת העבודה הזמנית בנושא שלמות טריטוריאלית, הכוללת גם סדרה של פעילויות, כגון דיונים, סדנאות וסקירת תרומות אקדמיות ופעילויות הקשורות לסוגיית סהרה מרוקאית, בנוסף לסקירת אוסף תיעודי עשיר המכסה היבטים שונים של הנושא.
פגישה זו מתקיימת בהקשר של המומנטום המתחולל בנוגע לסוגיה הלאומית המרכזית והישגי הממלכה לקראת פתרון סופי של הסכסוך המלאכותי סביב סהרה מרוקאית.