מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות: לקראת ברית אנרגיה אסטרטגית עם חזון אפריקאי חוצה גבולות

מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות מניחות את היסודות לברית אסטרטגית משמעותית שצפויה לשרטט מחדש את מפת האנרגיה האזורית ולשפר את האינטגרציה הכלכלית בין שתי המדינות.

מאז חתימת הסכם השותפות הכלכלית המקיפה בין שתי המדינות בדצמבר 2024, נמשכו פגישות אינטנסיביות בין גורמים רשמיים להסרת חסמי סחר, הפחתת מכסים ועידוד השקעות הדדיות במגזרים אסטרטגיים.

בצעד משמעותי, שר האנרגיה המרוקאי הודיע ​​ב-6 במאי 2025 כי איחוד האמירויות הערביות תשתתף במימון פרויקט צינור הגז האטלנטי האפריקאי (AAGP), בעלות מוערכת של 25 מיליארד דולר.

הפרויקט הוא בין החשובים ביותר, והוא מחבר את ניגריה למרוקו ולאירופה באמצעות צינור גז באורך של כ-5,660 קילומטרים, העובר דרך כ-15 מדינות אפריקאיות.

בנוסף למימון משותף זה, פרויקט שאפתני יותר מתנהל במחוזות הדרומיים של מרוקו ליצירת מרכז חלוקת גז חדשני.

הפרויקט מחזק את תשתית האנרגיה וממצב את האזור כפלטפורמת אנרגיה יבשתית, ובכך מחזק את תפקידה של מרוקו כשחקן מפתח במעבר האנרגיה באפריקה.

שיתוף הפעולה בין מרוקו לאמירויות משתרע גם על עיצוב מחדש של ממדים גיאופוליטיים אזוריים באמצעות שותפויות רב-מגזריות. מערכות יחסים מאפשרות יצירת איזונים חדשים, הרחבת השפעה וחיזוק הכלכלה והחדשנות.

ההיבט הדינמי הוא הכללתה של מאוריטניה כשותפה נוספת באסטרטגיות אלו, התורמת לשינוי איכותי בשיתוף הפעולה האזורי.

איחוד האמירויות הערביות מחזקת את מעמדה בתחרות במפרץ באמצעות ברית זו עם מרוקו, אשר ממלאת תפקיד דיפלומטי וכלכלי חזק ביבשת אפריקה.

ברמת הפרויקטים המשותפים של מאוריטניה, נעשים מאמצים לשיפור היציבות ולמניעת השפעה חיצונית על ידי השקעה בתשתיות ובביטחון תזונתי כמנופים לשיתוף פעולה אזורי.

הפרויקטים עצמם מרחיבים את השפעתם על מדינות הסאהל, ומעניקים להן גישה חשובה לאוקיינוס ​​האטלנטי באמצעות היוזמה המרוקאית.

חזון זה מתבסס על המומחיות הלוגיסטית של מרוקו ועל מיקומה האסטרטגי של מאוריטניה, ופותח הזדמנויות פיתוח למדינות כמו מאלי, בורקינה פאסו וניז'ר.

באשר לצינור הגז AAGP, הושלמו מחקרי היתכנות והנדסה, והפרויקט צפוי להיות פעיל עד 2029, בהשתתפות מרוקאית-ניגרית ותמיכה של חברות תעשייתיות בינלאומיות גדולות.

השותפות התלת-צדדית בין מרוקו, איחוד האמירויות הערביות ומאוריטניה מהווה את אבן הפינה ליציבות ופיתוח כלכליים רחבים יותר, ומחזקת את תפיסת שיתוף הפעולה ארוך הטווח בין דרום לדרום.

נראה כי 2025 תהיה שנה מכרעת למימוש פרויקטים שאפתניים אלה, שכן הצלחתם תשפיע באופן משמעותי על עתידם של כלל אזורי אפריקה, הים התיכון והמפרץ.