מרוקו מחזקת את יכולות ההגנה שלה כדי לבסס את מנהיגותה האזורית

מחקר שנערך לאחרונה, שפורסם במשותף על ידי קרן קונרד אדנאואר והקרן לממשל עולמי וריבונות, מדגיש את רכישות הנשק הגדולות שביצעה מרוקו בשנים האחרונות. בין רכישות הציוד הגדולות נמצאת קבלת מסוקי קרב אמריקאים מדגם AH-64 אפאצ'י, התפתחות המתוארת כ"נקודת מפנה מכרעת בתהליך שינוי רב שנתי של יכולות ההגנה של הממלכה". רכישה זו היא חלק מאסטרטגיה מקיפה שמטרתה לצייד את המדינה במערכות צבאיות מתקדמות, המשקפת רצון ברור להסתגל להקשר אזורי משתנה המאופיין ביריבות, חוסר יציבות ואיומים מתפתחים ללא הרף.

המחקר מדגיש כי "יריבתה העיקרית של מרוקו נותרה שכנתה הקרובה, אלג'יריה, המנצלת את משאבי הנפט שלה ומדורגת במקום השלישי בעולם מבחינת הוצאות צבאיות ביחס לתוצר המקומי הגולמי, מיד אחרי אוקראינה וישראל". הדו"ח קובע כי "מרוקו יצאה למעבר מדוד למערכות היי-טק וניתנות לפעולה הדדית, במטרה לשמר את שלמות שטחה הלאומי".

המסמך מציין גם כי "רכישות הנשק של מרוקו משקפות הסתגלות אסטרטגית לסביבה ביטחונית מורכבת. השקעות מסיביות של מדינה שכנה בנשק מתוחכם, הנתמכות על ידי משאבי טבע משמעותיים, מכוונות לבסס הגמוניה אזורית, המהווה איום ישיר על ביטחון מרוקו". במקביל, "פעילויות בדלניות בדרום המדינה, בעידוד גורמים זרים, דורשות יכולות מעקב ותגובה מהירה משופרות, המותאמות למאפייני האזור הספציפי".

המחקר מוסיף כי "רחפנים ומערכות לוחמה אלקטרונית מהדור החדש מציעות למרוקו יכולות מעקב מוקדמות לאיומים חוצי גבולות". כמו כן, הוא מציין כי "השתתפות הממלכה בשותפות הדרומית של נאט"ו, כחברה בדיאלוג הים תיכוני מאז 1994, מהווה מנוף חיוני לחיזוק יכולת הפעולה ההדדית עם מעצמות המערב".

עם זאת, המסמך מזהיר כי "למרות שהשקעות הביטחון של מרוקו הן טרנספורמטיביות באופיין, הן דורשות ניהול קפדני כדי למטב את השפעתן ולהתאים אותן לחזון הלאומי של המנהיגות האזורית". הדו"ח מדגיש כי "גיוון ספקים הוא קריטי כדי להימנע מתלות מוגזמת בשותף יחיד, ובכך להבטיח גמישות אל מול שיבושים פוטנציאליים בבריתות גלובליות שעלולות לפגוע בגישה לטכנולוגיות אסטרטגיות".

"לדוגמה, בעוד ששותפויות עם מדינות כמו ארצות הברית, צרפת וטורקיה מאפשרות רכישת מערכות מתקדמות, חיוני שמרוקו תשמור על גישה מאוזנת כדי לשמר את האוטונומיה האסטרטגית שלה". יש לנהל משא ומתן גם על חוזים הכוללים סעיפי העברת טכנולוגיה וייצור מקומי, במטרה לחזק בהדרגה את עצמאותה של המדינה", ממשיך המחקר.

הדו"ח סבור כי איומי ביטחון מתפתחים דורשים חזון צופה פני עתיד כדי להבטיח ביטחון מקיף. הוא קובע כי "בעשור הקרוב, מרוקו נראה כמתקדמת לחיזוק יכולותיה הימיות, כמו גם פיתוח מומחיותה בלוחמה היברידית, במיוחד בתחום פעולות הסייבר, על מנת למלא את הפערים בארכיטקטורת ההגנה שלה ולהתמודד עם אתגרים מתעוררים". לפיכך, התחום הימי מוצג כ"עמוד תווך אסטרטגי, חיוני להגנה על האזור הכלכלי הבלעדי של הממלכה, אבטחת נתיבי סחר ומאבק באיומים ימיים".

לבסוף, המחקר מדגיש כי "אסטרטגיה זו, המתמקדת הן ביכולות ימיות והן ביכולות סייבר, יכולה להעלות את מרוקו למעמד של מעצמה רב-ממדית, המסוגלת להגן על ריבונותה ביבשה, בים ובמרחב הקיברנטי, תוך הצהרת תפקידה כשחקן אזורי משפיע בנוף גיאופוליטי מורכב יותר ויותר."