- 17:08מרוקו מאשררת מחדש בדקר את תמיכתה הבלתי מעורערת בעניין הפלסטיני ובמעמדו של אל-קודס
- 16:30וושינגטון מטילה מכסים חדשים על שש מדינות החל מאוגוסט
- 16:25בלומברג: ישראל והאיחוד האירופי הגיעו להסכם על מתן סיוע לעזה.
- 15:52מרוקו שומרת על מקומה ה-12 בדירוג פיפ"א ונשארת המובילה באפריקה והערבית
- 15:38מרוקו מחזקת את מעמדה כיעד תיירותי עולמי בשנת 2025
- 15:10לוביסטים המקושרים לדונלד טראמפ שילמו מיליונים על ידי המדינות העניות בעולם
- 14:23תחת הנהגת המלוכה, מרוקו מאשררת מחדש את מחויבותה הבלתי מעורערת לאל-קודס בדקר
- 14:02אנבידיה עוברת את רף 4 טריליון הדולר, בהשפעת פיצוץ הבינה המלאכותית
- 13:50דונלד טראמפ ממנה את שון דאפי למנהל בפועל של נאס"א
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו ומימן ירוק: האם היא תצליח לבסס את עצמה כמרכז עולמי?
בעולם שעובר מעבר אנרגיה, מימן ירוק, המכונה לעתים קרובות "השמן של העתיד", מייצג פתרון חיוני לעתיד אנרגיה בר קיימא. ככל שהחיפוש אחר פתרונות אנרגיה אקולוגיים הופך להיות דחוף יותר ויותר, מרוקו מתכוונת למצב את עצמה כשחקנית מפתח במגזר אסטרטגי זה, תוך ניצול משאבי הטבע השופעים שלה ואת קרבתה לאירופה, שוק מבטיח לאנרגיה ירוקה זו.
ממשלת מרוקו שואפת לעמוד ביותר מ-4% מהביקוש העולמי למימן ירוק עד שנת 2030, בתמיכת השקעות אדירות ופרויקטים שאפתניים בתחום זה. עם זאת, חזון אופטימי זה עומד בפני מכשולים גדולים. בין האתגרים המורכבים ביותר הם עלויות ייצור גבוהות, הצורך בהקמה של תשתית מתאימה ותנודות בביקוש העולמי, המושפעות במידה רבה ממדיניות האקלים של מעצמות כלכליות גדולות.
כפי שמציינת החוקרת מוניה בוסטה, מרוקו היא אחת מ-40 מדינות ששילבו מימן ירוק באסטרטגיות הפיתוח שלהן. היא מציינת כי לא פחות מ-190 פרויקטי השקעה יצאו לדרך בין השנים 2020 ל-2023. עם זאת, רק 7% מהפרויקטים הללו הושלמו בזמן, כאשר האחרים נדחו או בוטלו. עיכוב זה נובע בעיקר מהירידה האיטית בעלויות הייצור של המימן הירוק, בניגוד להתקדמות המהירה בטכנולוגיות השמש והרוח, שנהנו מהוזלת עלויות ניכרת.
התמיכה של כלכלות גלובליות גדולות, כמו ארצות הברית וסין, אשר מאמצות מדיניות מגוונת של שחרור פחמן, מסבכת עוד יותר את המצב, בשל אי הוודאות לגבי התפתחות סדרי העדיפויות הגיאופוליטיים והסביבתיים. הדינמיקה הזו הופכת את המשימה של מרוקו לקשה עוד יותר, מכיוון שהצלחת האסטרטגיה שלה תלויה במידה רבה בפיתוח של תעשייה שלמה סביב מימן ירוק, כולל נמלים מיוחדים, מערכות אחסון מהדור האחרון והשקעות מתמשכות במחקר ובחדשנות טכנולוגית.
למרות ההתלהבות שהפגינו שלטונות מרוקו, מתעוררות כמה ביקורות. הדו"ח של הארגון הלא ממשלתי "גרינפיס" הדגיש במיוחד את הכיוון של יוזמות רבות כלפי ייצוא מימן ירוק, ולא לעבר אסטרטגיה שמטרתה לעמוד בביקוש הפנימי לאנרגיה. בחירה זו מעלה שאלות לגבי הרלוונטיות של גישה זו בטווח הארוך, בעוד שצורכי האנרגיה הלאומיים נותרים משמעותיים.
אז נותרה השאלה: האם מרוקו תצליח לממש את שאיפתה להיות מובילה עולמית בתחום המימן הירוק? או האם מכשולים פיננסיים וטכנולוגיים יאטו את התקדמותה לעבר יעד אסטרטגי זה? עתידה של המדינה בתחום הזה עדיין לא ברור, אבל אין ספק שההימור הוא עצום ושהתחרות הבינלאומית תהפוך קשה יותר ויותר.