- 16:30וושינגטון מטילה מכסים חדשים על שש מדינות החל מאוגוסט
- 16:25בלומברג: ישראל והאיחוד האירופי הגיעו להסכם על מתן סיוע לעזה.
- 15:52מרוקו שומרת על מקומה ה-12 בדירוג פיפ"א ונשארת המובילה באפריקה והערבית
- 15:38מרוקו מחזקת את מעמדה כיעד תיירותי עולמי בשנת 2025
- 15:10לוביסטים המקושרים לדונלד טראמפ שילמו מיליונים על ידי המדינות העניות בעולם
- 14:23תחת הנהגת המלוכה, מרוקו מאשררת מחדש את מחויבותה הבלתי מעורערת לאל-קודס בדקר
- 14:02אנבידיה עוברת את רף 4 טריליון הדולר, בהשפעת פיצוץ הבינה המלאכותית
- 13:50דונלד טראמפ ממנה את שון דאפי למנהל בפועל של נאס"א
- 13:05בן גביר: ככל שיהיו יותר עסקאות פזיזות, כך חמאס יהיה בעל מוטיבציה רבה יותר לבצע חטיפות נוספות
עקבו אחרינו בפייסבוק
סוגיית הסהרה המרוקאית מדגישה את פסגת טראמפ
השתתפותו של נשיא מאוריטניה, מוחמד אולד שייח' אל-ע'זואני, במיני-פסגה שאורגנה ביום שלישי בוושינגטון על ידי עמיתו האמריקאי, דונלד טראמפ, מבטיחה להיות רגע דיפלומטי רב עוצמה, עם השלכות הרבה מעבר לשיקולים הכלכליים המוצהרים. הרקע: מיצובה הגיאו-אסטרטגי של מאוריטניה בעיצוב מחדש של הסהל והרגישות המתמשכת של הסהרה המרוקאית.
פסגה זו, המאגדת מספר מדינות במערב ובמרכז אפריקה, כולל סנגל, גבון, גינאה-ביסאו וליבריה, היא חלק מגישה אמריקאית חדשה לשיתוף פעולה עם היבשת. גישות מבוססות סיוע גרידא נעלמות; במקומן מגיע חזון של שותפות אסטרטגית, המבוססת על אינטרסים משותפים ויציבות מבוקשת.
בהקשר זה, הבחירה במאוריטניה אינה חסרת משמעות. בעיני וושינגטון, נואקשוט מגלמת כיום שחקן אמין ומאוזן, המסוגל לתקשר עם כולם ולשמור על קו של ניטרליות בונה, במיוחד בסכסוך בסהרה המרוקאית. עמדה זו, המתוארת כ"נייטרליות חיובית", מעניקה למאוריטניה לגיטימציה גוברת בקרב מעצמות בינלאומיות.
למרות שהבית הלבן לא כלל במפורש את נושא הסהרה בסדר היום של הפסגה, מספר אנליסטים מסכימים כי ניתן לכלול אותו בעקיפין בדיונים, במיוחד בחילופי דברים דו-צדדיים או בשולי ישיבות רשמיות. עבור ארצות הברית, יציבותה של צפון אפריקה - ובהרחבה, יציבות המגרב והסהל - קשורה לפתרון פרגמטי של סכסוכים אזוריים, ובראשם סכסוך הסהרה.
יש לזכור שממשל טראמפ הכיר בריבונות מרוקאית על הסהרה בשנת 2020, וסלל את הדרך להגדרה מחדש של מאזן הכוחות באזור. זוהי עמדה שנראה כי הדיפלומטיה האמריקאית נחושה לשמור עליה בטווח הארוך, תוך עידוד מדינות אזוריות, כמו מאוריטניה, למלא תפקיד מסייע באימוץ פתרון ריאלי, כמו יוזמת האוטונומיה המרוקאית.
בתקופה שבה יבשת אפריקה היא נושא לעניין גיאופוליטי מחודש - המתאפיין בעלייתן של סין ורוסיה, ודעיכת ההשפעה הצרפתית - מאוריטניה נראית לוושינגטון כשותפה יציבה, זריזה מבחינה דיפלומטית ובעלת מיקום אסטרטגי טוב. נשיאותה האחרונה של האיחוד האפריקאי, מחויבותה הביטחונית ותפקידה כגשר בין אפריקה שמדרום לסהרה למגרב מחזקים תפיסה זו.
לפיכך, מעבר לסמליותה, פגישת טראמפ-ע'זואני עשויה לסמן נקודת מפנה באיזונים האזוריים. מעל לכל, היא מדגישה את הרצון האמריקאי להגדיר מחדש את הבריתות האפריקאיות שלה על ידי התמקדות במדינות מרכזיות המסוגלות לשמש כמגשרות בנושאים השנויים ביותר במחלוקת של היבשת.