"עדיף כלא על צבא." חרדים בישראל זועמים על תוכנית גיוס חובה חדשה המאיימת על בחירות מוקדמות.

האתר וואלה דיווח כי יהודים חרדים סירבו בתוקף לשרת בצבא הישראלי, והעדיפו את הכלא על פני ויתור על אמונתם הדתית.

זאת לאחר שהרמטכ"ל אייל זמיר הודיע ​​על תוכנית מיידית להגדלת קצב גיוס החרדים כדי לפצות על המחסור החמור בשורות הצבא מאז מתקפת "אינתיפאדת אל-אקצא" ב-7 באוקטובר 2023.

ההחלטה עוררה גל של כעס בקרב הקהילה החרדית, המאמינה כי השירות הצבאי מאיים על אורח חייהם, המבוסס על לימודי דת קפדניים והפרדה מהחברה החילונית. "אני לא יכול ללכת לשם", אמר אהרון החרדי בן ה-21. "אני לא אגור בעיר מעורבת, אני לא אלך למקום שיעמיד את יהדותי בסכנה. אני מוכן לכלא, אבל לא לצבא."

במהלך ישיבה סגורה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על תוכנית לגיוס 10,500 גברים חרדים בשנתיים הקרובות, והדגיש כי "אלה שייכנסו לצבא כדתיים, יעזבו אותו ככאלה". עם זאת, הצהרות אלו לא שכנעו את מנהיגי הקהילה החרדית, שהביעו ספקנות לגבי הבטחות הממשלה, וראו בהן ניסיון לכפות מציאות חדשה בכוח.

על פי נתוני הצבא, קיים מחסור של כ-12,000 חיילים בשירות סדיר, מתוכם 7,000 לוחמים. עובדה זו גרמה להנהגה הצבאית לשלוח 10,000 זימונים ראשוניים לחרדים, אך רק 205 נענו.

תא"ל שי טייב, ראש אגף תכנון כוח אדם בצה"ל, אמר כי דלדול כוחות המילואים הוביל להרחבת בסיס הגיוס, כולל החרדים, כדי לפצות על המחסור ה"קריטי".

בעוד שמספר המתגייסים החרדים לפני המלחמה לא עלה על 1,800 בשנה, הצבא שואף להגיע ל-4,800 השנה. עם זאת, המספרים בפועל נותרים נמוכים, מה שמקשה על השגת מטרה זו לאור ההתנגדות החרדית.

על פי דיווחים בישראל, החרדים מפעילים לחץ גובר על חברי הכנסת של הליכוד, ומאיימים לשבש את ההצבעה בכנסת ואף להכריז על בחירות מוקדמות אם חוק הגיוס ימשיך לעבור בצורתו הנוכחית.

מקורות יודעי דבר אמרו שנתניהו "מאבד סבלנות", והודיע ​​למנהיגי המפלגות החרדיות כי הן יהיו הראשונות להפסיד אם הקואליציה תקרוס והישראלים ילכו לקלפיות.

למרות ניסיונות להרגיע את המצב, ביום רביעי האחרון נערכה פגישה בין נתניהו, יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין ונציגי המפלגות החרדיות כדי לנסות ולנטרל את המשבר. עם זאת, הודעת הוועדה למחרת כי היא נכנסת לשלבים הסופיים של ניסוח החוק החזירה את המתיחות לקדמת הבמה.

הקהילה החרדית, שהביעה "רגשות סולידריות" עם הצבא בתחילת המלחמה העקובה מדם בעזה באמצעות קמפיינים של "תמיכה וסיוע", רואה כעת את המדינה כמי שמבקשת "להעניש" אותה, כפי שניסח זאת אב חרדי. זאת על רקע שכנוע גובר כי טיוטת חוק הגיוס מאיימת לשבש את האיזון העדין השולט ביחסים בין הממסד הדתי למדינה בישראל.