פרנס קול קוראת למשטרת צרפת ללמוד מהמומחיות הביטחונית של מרוקו
הסופרת הצרפתית פרנס קול קראה לצרפת ללמוד משיטות האכיפה של מרוקו, בטענה ששיתוף פעולה והכשרה מקצועית יכולים לסייע למשטרת צרפת לשפר את תגובתה לסדר ציבורי.
במכתב פתוח לשר הפנים הצרפתי לורן נונז, שפורסם ב-X ב-23 באוקטובר 2026, קול הביעה ביקורת על אופן הטיפול של הרשויות באלימות שדווחה במהלך ההפגנות ב-17 באוקטובר. ההצעה שלה ישירה: שוטרי משטרת צרפת צריכים לעבור הכשרה במרוקו, ששירותי הביטחון שלה זוכים לשבחים על מקצועיותם, יכולותיהם המבצעיות וניסיונם.
המענה מגיע על רקע שאלות מחודשות לגבי הגנת העסקים, ניהול ההפגנות ויכולת הסוכנויות האכיפת החוק להגיב ביעילות כאשר המהומות מתגברות.
חששות לגבי הגנת העסקים
ביקורתה של קול מתמקדת בדיווחים על שוד, שריפות והתקפות במהלך ההפגנות ב-17 באוקטובר. בסיפורה, התגובה של הרשויות הציבוריות השאירה כמה בעלי עסקים בתחושת פגיעות בזמן שהם ציפו לעזרה מיידית.
המכתב מתאר את החוויה של בעל חנות בפריז שעסקו נחרב. על פי העדות שצוטטה על ידי קול, בעל החנות פנה למשטרה אך נאמר לו כי השוטרים היו מוצפים והומלץ לו לנהל את המצב בעצמו.
הסיפור, כפי שמוצג במכתב, מעלה שאלות לגבי זמינות התמיכה החירומית במהלך תקופות של מהומות אינטנסיביות. הוא גם מדגיש את הפער שיכול להיווצר בין התחייבויות רשמיות לביטחון הציבור לבין החוויות של אנשים המחפשים הגנה בשטח.
בעוד שההאשמות ידרשו אישור עצמאי כדי לקבוע את הנסיבות המלאות, קול משתמשת באירוע כדי לאתגר את היעילות של הגישה הצרפתית לשמירה על הסדר הציבורי.
שירותי הביטחון של מרוקו כשותף פוטנציאלי להכשרה
במרכז טיעונה של קול עומדת התפיסה כי מרוקו יכולה לתרום מומחיות מבצעית יקרת ערך לאכיפת החוק הצרפתית.
היא מצביעה על משאבי אנוש, ארגון לוגיסטי ויכולות טכנולוגיות של המשטרה המרוקאית, כמו גם על ניסיונה במאבק בטרור ובפשע. בעיניה, החוזקות הללו יכולות לספק לקחים שימושיים לשוטרים המתמודדים עם מצבים ביטחוניים מורכבים בצרפת.
ההצעה חורגת מהבעת ביטחון כללית במרוקו. היא קוראת לשיתוף פעולה מעשי דרך הכשרה מקצועית, חילופי שיטות ושיתוף ניסיון מבצעי.
שיתוף פעולה כזה יכול לכסות את הכנת יחידות המשטרה, תיאום במהלך אירועים גדולים, הגנה על אתרים פגיעים וניהול ההפגנות. כל תוכנית הכשרה תצטרך להיות מותאמת לחוק הצרפתי, לאחריות המוסדית וההגנות המשפטיות על השימוש בכוח.
פריז 2024 מציעה בסיס לשיתוף פעולה
הניסיון של צרפת עם מרוקו במהלך משחקי האולימפיאדה בפריז 2024 מספק נקודת ייחוס קונקרטית לקריאתה של קול.
במהלך ההכנות לאירוע הספורט הבינלאומי, צרפת ביקשה סיוע מצוותי הביטחון המרוקאים, כולל שוטרים ומומחים לפיצוץ, כדי לתמוך בהסדרי הביטחון.
שיתוף פעולה זה הראה כי המומחיות המרוקאית יכולה לתרום לפעולה ביטחונית בינלאומית גדולה בשטח הצרפתי. עבור קול, זה גם מעלה שאלה רחבה יותר: אם היכולות של מרוקו נחשבו לשימושיות לאירוע כה חשוב בינלאומית, מדוע לא לחקור חילופי מידע שיטתיים בין מוסדות האכיפה של שתי המדינות?
הרחבת שיתוף הפעולה מעבר לאירועים יוצאי דופן יכולה ליצור הזדמנויות לתרגילים משותפים, הכשרה מיוחדת וחילופי לקחים שנלמדו מניהול פעולות ביטחוניות מורכבות.
עם זאת, השותפות האולימפית בלבד אינה קובעת כי מודל האכיפה של מדינה אחת הוא באופן אוניברסלי יותר יעיל מאשר של האחר. הערכת ערכו של כל תוכנית רחבה יותר תדרוש מטרות ברורות, תוצאות מדידות וכיבוד של המסגרת המשפטית של כל מדינה.
מעבר לרטוריקה פוליטית: האתגר של סדר ציבורי
המענה של קול גם מאתגר מה שהיא רואה כהדגשה מופרזת של הצהרות פוליטיות נוקשות. היא טוענת כי אכיפת החוק היעילה צריכה להימדד לפי תוצאות מעשיות ולא לפי עוצמת ההצהרות הפוליטיות.
גישה זו מציבה כמה עדיפויות במרכז ניהול הסדר הציבורי: זיהוי אנשים אחראיים לאלימות, הגנה על מפגינים שקטים, הגבלת נזק לרכוש ודאגה לשימוש פרופורציונלי בכוח.
מטרות אלו דורשות הכנה, תקשורת אמינה ותיאום בין יחידות המשטרה. הן גם תלויות ביכולת להבחין בין מעשים אלימים לבין הפגנה חוקית תוך שמירה על זכויות כל המעורבים.
השאלה הרחבה יותר שמעלה המכתב היא אם שוטרי צרפת צריכים להכשיר בחו"ל. האם שיתוף פעולה בינלאומי יכול לסייע לרשויות לשפר את מוכנות המבצעית תוך שמירה על אחריות ואמון הציבור.
ההפגנות ב-24 באוקטובר מוסיפות דחיפות לדיון
עם ההפגנות נוספות שהוכרזו ל-24 באוקטובר, הקריאה של קול מחזירה את ניהול ההפגנות למוקד תשומת הלב. המסר שלה קורא למידות קונקרטיות לחיזוק ההגנה הציבורית ולא להבטחות שאינן תואמות לתוצאות.
אם הרשויות הצרפתיות יגיבו להצעה שלה נותר לא ברור. המכתב אינו קובע כי הסכם הכשרה חדש עם מרוקו נמצא על הפרק, ולא מראה כי תוכנית כזו תפתור את הבעיות שהיא מתארת.
עם זאת, הקריאה מדגישה נתיב לדיון בין שתי מדינות שכבר שיתפו פעולה בענייני ביטחון. חילופי מומחיות מובנים יכולים לספק בסיס לבחינת פרקטיקות מבצעיות, זיהוי תחומים לשיפור וחיזוק התיאום במהלך אירועים ציבוריים גדולים.
עבור קול, הטיעון המרכזי הוא כי למידה מעמיתים בינלאומיים צריכה להיחשב כאמצעי מעשי של מדיניות ציבורית. השאלה עכשיו היא אם ההצעה שלה תגרום לדיון רחב יותר על הכשרת שוטרים, ניהול משברים והקריטריונים לפי הם נמדדת הביטחון הציבורי.