שבדיה: שערוריית מדבקות אנטישמיות מעוררת זעם בשטוקהולם
מדבקה שנויה במחלוקת עם המילים “אזור חופשי מיהודים” עוררה תגובות חזקות בשטוקהולם לאחר שהוצבה על חזית חנות נעליים בבירה השבדית. המקרה חידש חששות לגבי אנטישמיות במקומות ציבוריים והשימוש במונחים מתקופת הנאצים במחלוקות פוליטיות עכשוויות.
המדבקה הופיעה ביום שבת לצד הודעה נוספת הקשורה לתנועת החרמות נגד ישראל, שתיארה את החנות כ“אזור חופשי מאפרטהייד”. הכתובת הנוספת, שנכתבה בגרמנית בתוך מגן דוד, השתמשה במונח “יהודים חופשיים”, הקשור היסטורית למאמצי גרמניה הנאצית להוציא את היהודים מהאזורים שבשליטתה.
האמנית לוקחת אחריות על המסר הפרובוקטיבי
האמן השבדית דן פארק הכירה בפומבי בכך שהציבה את המדבקה השנויה במחלוקת. בהצהרות ששיתף ברשתות החברתיות, היא הציגה את המחווה כניסיון לספק מה שהיא תיארה כפרשנות ישירה של המסר מאחורי תנועת החרמות.
עם זאת, ההתערבות שלה עוררה ביקורת נרחבת, בעיקר בשל החשיבות ההיסטורית של המונחים בהם השתמשה. ההתייחסות לשפה מתקופת הנאצים העלתה שאלות לגבי הגבולות בין פרובוקציה פוליטית, ביטוי אמנותי ונורמליזציה של דימויים אנטישמיים.
בעקבות המחלוקת, בעל החנות הסיר את שתי המדבקות מהמקום.
המשלחת הדיפלומטית הישראלית מגנה את המקרה
הנציגות הדיפלומטית של ישראל בשבדיה גינתה בחומרה את הכתובת, והדגישה כי משמעותה לא יכולה להיות מנותקת מההקשר הרחב של אנטישמיות.
המשלחת הדיפלומטית טענה כי, ללא קשר לכוונות המוצהרות של האמן או ניסיונו לחשוף מה שהוא רואה כמסר הבסיסי של תנועת החרמות, המקרה משקף אקלים מטריד מאוד. היא קראה גם לגישה של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות.
סשה רויטמן, המנכ"ל של תנועת Combat Antisemitism, גם גינה את השימוש בשפה הקשורה לאידיאולוגיה הנאצית. הוא הזהיר כי הופעתם של ביטויים כאלה במקומות מסחריים באירופה, עשורים לאחר תבוסת גרמניה הנאצית, היא במיוחד מעוררת דאגה.
ההיסטוריה של דן פארק במעשים שנויים במחלוקת
המקרה האחרון הביא לתשומת לב מחודשת לרקורד של דן פארק בהתערבויות ציבוריות פרובוקטיביות. האמן השבדית נתפסה בעבר בעבירות פליליות הקשורות לעבירות שנאה.
אחת מהתערבויותיה הקודמות כללה הצבת מיכל עם הכיתוב “ציקלון B”, בליווי swastika, מחוץ למרכז קהילתי יהודי במאלמו. השם הכימי נושא אסוציאציות היסטוריות כואבות במיוחד, שכן ציקלון B שימש במחנות ההשמדה של הנאצים במהלך השואה.
שערוריית שטוקהולם עוררה גם קריאות ברשתות החברתיות לממשלות השבדיות לנקוט עמדה נחרצת יותר נגד תצוגות ציבוריות של שנאה אנטישמית.
מעבר להסרת המדבקות, הפרק מדגיש את האתגרים שעומדים בפני חברות אירופיות כאשר הן מנסות להגן על חופש הביטוי תוך מניעת הפצת מסרים גזעניים ואנטישמיים במקומות ציבוריים.